משעמם לי, לא עייפה בכלל. מחכה למשהו מעניין שיקרה. חיכיתי כל היום לאבישי שיכנס למסנג`ר. לא נכנס, עד עכשיו. יש לי כבר משפט מוכן בשבילו כשיכנס: "זה המקבילה המסנג`רית של לזיין ולברוח?". זה בעקבות מה שהיה שישי בלילה במצלמה. הבקבוק עדיין פה...
קוראת בלוג של שרליל ממין זכר. סיפורי זיונים בכמות שיכולה למלא את האנציקלופדיה העברית. בניגוד להרגשה הטובה שקיבלתי מבלוגים נקיים יותר , מפה מקבלים הרגשה של בחילה. הכי גרוע זה התגובות. תגובות של כל מיני בנות שהאיש דווקא עושה להן את זה. במקום שיגעלו מהיחס שלו. אולי המיסתוריות, הבטחון. והבחילה גוברת רק כי יש שם כל כך הרבה בנות צעירות, 19, 17, אפילו 16 ואחת שאמרה שהיא בת 13. ומקריאה חלקית הן מתנהגות כאילו יש להן ניסיון של 10 שנים בסקס. בגיל 17 יודעות מה זה "פרפר" . איפה התמימות, איפה הנורמליות. איפה אני הייתי בגילן ואיפה הן. לא יודעת, פשוט מוזר לי מאוד. והוא נפגש איתן ועם בלוגריות אחרות (אחת לחודש לטענתו). איזה עולם יש שם בחוץ.
לא שאני שיה תמימה. בעצם הכל יחסי. לעומת העולם ההוא אני שיה תמימה. לעומת כמה בנות, ילדות טובות שאני מכירה, אני שיא השרליליות ואם הן היו יודעות מה אני עושה לפעמים במצלמה ובכלל, היו חוטפות התקף לב.
טוב, אני הולכת לגמור את בקבוק הסמירנוף אייס האחרון שנשאר לי ולהמשיך לשוטט בבלוגלנד.
טוב, נגמר הבקבוק, נמאס לי , אני הולכת לנסות לישון. אפילו לא היה לי כוח להתקלח. מחר בבוקר. שוב פעם שבוע חדש, של כלום. יהיה טוב, יהיה טוב, יהיה טוב, יהיה, יהי, יה, י, כלום. דיכאון.כרגיל.ביי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה