Google
* סבלנות, הבלוג עדיין תחת בניה.
* הפוסטים הועתקו מהבלוג בתפוז.
* אה כן, הצעות לשיפורים יתקבלו בברכה.
* לא מצליחים להגיב? תזיזו את העכבר לאט מעל חלון התגובות עד שהוא יהפוך לסמן טקסט.

יום שני, 18 בפברואר 2008

הגברים בחיי (טוב, לא ממש, אבל בערך...)


פורסם ב23 בינואר 2008, 6:45

אחרי הפוסט של כמה משפטים על הפייסבוק, אני חושבת שמן הראוייי (`מהדורה מוגבלת`, יא מוגבלים), לכתוב פוסט של כמה משפטים על בנים. אחרי הכל, הם גם ולגמרי במקרה אלה שעיצבנו אותי לאחרונה וגם בגלל נטיה לא ברורה שלי לשוב ולחזור אליהם, למרות שהם מספקים הנאה לזמן מה ואחרי זה אני חושבת על הכביסה שיכולתי להוריד בזמן הזה, במקום שהיא תתרטב בגשם.

הבעיה שלי (סופרייז! יש לי בעיה!) לאחרונה ובכלל, שאני נמשכת לצעירים, או שיוצא לי לפגוש רק כאלה בחוגים בהם אני מסתובבת (בלוגיה, בלוגיה, בלוגיה. ברור שהמיקום קובע...), אבל אני לא נמשכת לחוסר הבגרות שלהם.
זה פרדוקס לרצות צעיר שיודע מה הוא עושה, או מבוגר שמרשה לעצמו את העור החלק ואת חדוות הנעורים של הצעירים יותר?
אני חושבת שאני שילוב של השניים. אבל זו לא חוכמה. חוץ מעצלנות, דיכאוניות ועצבניות, אני מושלמת. וחוץ ממני, הרי אף אחד אחר אינו מושלם.

אז אין לי מישהו רציני כרגע (רגע זה זמן בלתי מוגדר ואצלי הוא נמשך 10 שנים), ואני מרשה לעצמי סקס חופשי ומאושר עד כמה שאפשר. תתבעו אותי, או לפחות תקראו לי שרמוטה, אבל רק במיטה בבקשה.
העניין (סופרייז! יש לי גם עניינים...) הוא שסקס כזה עם מזדמנים אף פעם לא נגמר טוב. כן כן, הסיפורים האלה על הסטוץ שאחר כך נמשך שנתיים, זה כמו תמיד סיפורים של אחרים. וסיפורים של אחרים, אם לא ידעתם, הם כמו תמיד סיפורים של אחרים. ובמילים אחרות: לא שלכם.
למשל, לדוגמה ולרכילות עסיסית:
אחד נהנה איתי מאוד, עד כדי כך שהוא גמר פעמיים כמעט רצוף. וכשהגיע תורי, הוא פשוט נרדם עם האצבעות באיברִי...
שני, שנהג לבוא אלי כמעט מדי שבוע, לשחק סטירפ-שבץ נא (אנחנו מבוגרים פה, כן?), ייבש אותי שעות בישיבה לצידי ולא טרח לעשות שום צעד לכיוון המיוחל, רק בגלל שאני לא התנפלתי עליו כמדי שבוע, תוך צעקת: "היכון להתפשטות, התפשט!" כנראה הרגלתי אותו לטוב. זה כבר ילמד אותי להיות שקטה וצייתנית ולא ליזום... ואחרי זה שהאחרים לא יעיזו להתלונן!
אה, אה! וזה לא שזה לא היה ברור שזה מה שאני רוצה, יש מבין?? כנראה שלא... (והמותק הזה שהולך להגיב לי מה שאני חושבת שהוא הולך להגיב לי, תאמין לי מותק, אל תחשוב להוציא הגה בכיוון של תגובה של אי אפשר להבין אותנו הנשים, הייתי יותר ברורה מהפצצה האירנית).
ויש את הסיפור, החמוד הזה, של בחור שנפגשתי איתו שוב אחרי בליינד דייט, רק בשביל אותו ניצול ההדדי. ואחרי חצי שנה אני נכנסת למשרד בעבודה, שם היה אמור לשבת טכנאי של חברה חיצונית, ותוהה מאיפה הטכנאי הזה מוכר לי... מזל שאני לא מגמגמת כשאני מדברת. חוסר מזל, שברגע ההבנה בדיוק התחלתי לגמגם.

אז הגבר הבא שידפוק אותי, צריך להיות חכם, חתיך, צעיר אך בוגר, או ההפך, כדי שאני לא אדפק שוב, יש מבין??
(אוי, אני רק מקווה שאני הבנתי את זה...)

אין תגובות:

מסר חשוב לנכנסים:

אהא!

בניית אתרים