פורסם ב25 ביוני 2007, 9:46
ואולי כן הייתי רוצה להיות בנעליו? מדען עשיר, נחרץ בדעותיו, משוכנע ומשכנע והעיקר, חי עם האמת ועדיין טוב לו.
ספרו האחרון של ריצ`רד דוקינס נקרא: The God Delusion. לא בא לי לקרוא אותו, נראה לי שהוא ישעמם אותי (אם יש מישהו בקהל שחולק עלי, אתה מוזמן להשמיע קול), אבל הקשבתי להרצאות של דוקינס ולמה שיש לו להגיד על תוכן הספר ועל האמונה באלוהים ומה ששמעתי הספיק לי בשביל להבין מה הולך לו בראש.
בחודשים שחלפו מאז הוצאת הספר, הוא היה ב`מסע הופעות` להפיץ את דבריו ולהגן עליהם, מנסה לשכנע בצדקתו. לכאורה לנסות לשכנע, משום שהספר הזה הפך רב מכר. אני נתקלתי בו בגוגל וידאו - בהרצאות המוקלטות שלו, בראיונות ובסדרת טלויזיה שהוא יצר.
מה שאני ראיתי, זה דון קישוט חסר אונים מצד אחד, כאשר הוא מתעמת עם אנשים חדורי אמונה, וחצי אלוהים מצד שני כאשר הוא עומד ונואם מול קהל תומכים שמריעים ומוחאים כפים באקסטזה דתית ממש לכל משפט, עד כדי כך שלעיתים היה נדמה שהם היו מריעים גם אם היה מספר מה הוא הצליח להוציא בשבתו בשירותים באותו בוקר, ואולי, אבל רק אולי, גם היו יוצאים מהאולם בסערה, מחפשים את היהודי הראשון שיש לסקול באבנים, אם רק היה רומז שהיהודים אשמים בהכל.
לעיתים חשתי צער בשביל האיש הזה שהולך וצועק "המלך הוא עירום" ואנשים לא מבינים על מה כל המהומה, כי הם לא מצליחים עדיין לראות מה שהוא רואה ולעיתים רציתי שמישהו ינער את הוד צדיקותו ויגיד: "אז מה? עירום אז עירום, אתה תגיד לו איך להתלבש?!"
הבעיה ב"אז מה?" הזה היא שדוקינס אומר מה שאמא שלי אומרת מאז הייתי צעירה - הדת מובילה להמון רוע והרג בעולם.
אני בטוח טועה כאן, אבל זה נראה כאילו האיש הזה מגלה רק עכשיו מה שאנחנו פה בארץ, יודעים כבר ממזמן, אי אפשר להתווכח עם אדם דתי!
בעיני זה גבל בגיחוך, הנסיון של דוקינס להתעמת עם אנשים דתיים אחד על אחד. בראיון שלו מול כומר אוונג`ליסטי כריזמטי ומפורסם, הייתי אפילו אומרת שאותו כומר ניצח אותו בויכוח שבין דת ומדע, אילולא הוא נפל במעשה הכי טיפשי וצפוי שהיה יכול לעשות, בסוף הראיון הוא החליט להעיף את צוות הטלויזיה של דוקינס משטח הכנסיה באלימות שנובעת מחוסר ביטחון וחשש. חבל כומר, היית כל כך קרוב לשכנע אותי והיית חייב לקלקל ע"י סילוק אלה שעלולים לגזול ממך מוחות ספורים מתוך אלפי מוחות צאן מרעייתך ומכאן גם את כיסיהם ופרוטותיהם המעטות.
מה שהתברר לי מהשיחות שלו עם רבי ועם כמרים, זה שהוא מהצד של המדע רואה בדת מסורת, ואילו המאמינים מהצד שלהם רואים במדע מסורת. דוקינס רואה במדע הוכוחות, בעיניי הדתים, המיתולוגיות שלהם הן ההוכחות. כל אחד מנסה לראות את עולם השני דרך העולם שלו, העולמות האלה שונים ולכן הם לא מצליחים להבין אחד את השני.
דוקינס חי על האמת, האמת שלו, האמת שלו היא האמת שצריכה להיות לכולם, רק כי זאת אמת מוכחת, כי זאת למעשה האמת היחידה שיש לכולם, והם לא מכירים בה, לא כי היא לא נכונה, אלא משום שהם לא מזהים אותה כשלהם. דוקינס בא לפתוח להם את העיניים.
אבל אז הוא נתקל בהמון אנשים שחושבים שהאמת שלהם, היא היא האמת, וזאת האמת היחידה, והיא מוכחת לא פחות, כי במערכת החוקים שלהם ההוכחות מגיעות בצורות אחרות ודוקינס הוא הפונדמליסט וה...עיוור.
מהי האמת האמיתית? האם דוקינס וצאן מרעייתו הם החכמים וכל השאר טיפשים? האם קהל תומכיו, מזיל הריר והמריע הוא לא קצת טיפש בעצמו?
בתור כופרת אדוקה בעצמי, אני בעד דוקינס. אבל לי זה קל לראות את האמת של דוקינס, אני מגיעה מאותה מערכת שהוא מגיע ממנה. ועם זאת, כצופה מהצד במלחמתו הבלתי נלאית ולעיתים הסזיפית, לא יכולתי שלא לצאת מבולבלת קצת.
דוקינס בעצמו מבין שהוא לא יכול לשנות את דעותיהם של האנשים הדתיים באמת. הוא רוצה לגרום לאנשים שבאמצע לחשוב. לאותם אלה שמאמינים מכוח האנרציה, שלא ממש חשבו על זה עד הסוף ועוד דחיפה קטנה והם יוותרו על רעיון האלוהים סופית. הוא רוצה שמנהיגים לא יאלצו לומר שהם מאמינים כדי שיבחרו, הוא רוצה שהדת לא תהיה בסיס להחלטות פוליטיות, הוא רוצה שילדים יגודלו כא-דתיים כמו שמגדלים אותם כא-פוליטיים עד הרגע שהם יוכלו לבחור בעצמם, הוא רוצה שהאנושות תחיה על ערכים ומוסר שאינם תלויים בפחד מגהינום ומחרון אפה של דמות שהיא אמיתית בעיניו כמו חד הקרן.
הבילבול, הבנתי מה הציק לי – דוקינס אינו צריך את אלוהים כי הוא תמים. בשיחתו עם כומר אחד, אמר אותו כומר שחייבים מישהו שיקבע חוקי מוסר אוניברסליים, אחרת לא יהיה מה שימנע מאנשים לחטוא, דוקינס תהה בחזרה האם הסיבה היחידה שאותו כומר אינו גונב, אונס ורוצח היא בגלל הפחד מאלוהים והכומר ענה לו שלדעתו כל האנשים אם הם יחשבו שהם יוכלו לבצע משהו ולהתחמק מעונש יעשו זאת. הבט על העולם שבו אנו חיים הוא אומר לו, זאת המציאות שלנו.
מדוע, אנשים נוטים להיות כל כך ספקנים לגבי מדענים ולגבי תאוריות כגון תאורית האבולוציה, אבל אינם מפעילים את אותו שיקול הדעת בנוגע לידעונים, רבנים ו"תאוריית" האסטרולוגיה למשל?
אם מדענים נחשבים ליהירים, אזי מנהיגים דתיים יכולים להחשב כבטוחים בצידקתם. לא תצליחו לשכנע את הרבי לסטות מאמונתו, כמו שבאופן דומה, תיגשו בחרדת קודש לדוקינס (כמו שחלק מקהל מאזיניו עשו) וגם אם תעיזו לשאול שאלה מתריסה, תקבלו תמיד את אותו נוסח התשובה.
עם זאת, המדענים, בניגוד לתפיסה הרווחת, לא חושבים שהם יודעים הכל. ברגע שהם ידעו הכל (והכל יומצא, הכל ימוצה), לא תהיה סיבה לקיומם בעוד שברגע שרבנים יטענו שאין להם תשובה מפי אלוהים ושאין להם מה לומר לאותו אדם שבא אליהם לחפש תשובות, לא תהיה סיבה לקיומם הם. איך הכל מסתדר.
ידוע שדארווין ותורת האבולוציה הם שעומדים בעין הסערה בקרב שבין הדת למדע. מדוע לא נטפלו לתורת היחסות למשל? לאסטרונומיה? לתורת הקוונטים?
האם זה משום שקל להטפל לאבולוציה? אני חושבת שכן. אבל מדוע יותר קל להטפל לאבולוציה?
כמה נקודות עולות לי בראש עכשיו מתוך סיעור מוחות חופשי:
האבולוציה פוגעת בציפור נפשו של האדם.
זה דבר אחד כשאומרים לך שיש חלקיקים קטנים שלא ניתן לראות ושמתנהגים בכל מיני צורות ביזאריות, או שיש גרמים בשמים שאינם כמו כדור הארץ ופועלים בהם כוחות שלא נתקלנו בהם, אבל ברגע שתוקפים אותך אישית ואומרים לך: "בחור, אתה לא כזה מיוחד, ולמעשה נוצרת בדרך מאוד מקרית והשימפנזה שאתה מגחך עליה בגן החיות היא בעצם בן דוד שלך", אוווו, כאן נראה לי שהפיוזים קצת יקפצו.
רוב בני האדם לא מבינים את תאורית האבולוציה באמת.
האמונה הרווחת = "נוצרנו מהקוף", כבר מחסום מחשבתי ורגשי שמתקשר לסעיף הקודם.
האמונה הרווחת הבאה = "לא יכול להיות שדבר מורכב כמונו (שוב פעם כמונו, אבל נאמר לצורך הויכוח – כמו החיים), נוצר בדרך המקרה/יש מאין/ללא התערבות/ללא מטרה או תכנון".
אני לא אתחיל לפרשן את האבולוציה כאן, אבל רק בנוגע לאותן שתי הנחות מוטעות –
הראשונה לא ממש מוטעית, אבל מתעלמת מהתמונה הגדולה. בדומה לעץ, האבולוציה של המינים נראית כמו ענפים המתפצלים מענפים. ענף האדם וענף השימפנזות התפצלו מאב קדום משותף לפני 5-7 מיליון שנה והמשיכו להתפתח בנפרד. האבות הקדמונים ביותר של האדם המודרני שהתגלו במאובנים כבר הלכו זקוף. אומנם למרות זאת, הם דמו יותר לשימפנזים מאשר לנו, אבל יחלפו עוד 3 מיליוני שנה טובות וכמה וכמה שינויים טובים, מתועדים היטב, עד שאותם קופים מסוג חדש יהפכו להיות האדם המודרני. באותה נשימה, אפשר להגיד גם שנוצרנו מהעכבר, רק שאז היו צריכים לחלוף כ-100 מיליון שנה כדי שנפסיק לכרסם כל פירור אוכל שאנחנו רואים (אה, אנחנו ממשיכים לעשות את זה? המממ...).
אנחנו אומנם מורכבים, אבל למעשה לא מושלמים. כל גוף חי מורכב, בנוי טלאי על טלאי. טלאים שנוצרו במהלך ההיסטוריה האבולוציונית באמצעות מוטציות ומנגנון של ברירה טבעית של השרדות המוטציות שהועילו לאותו אורגניזם ספציפי. אז לא מדובר פה על מקריות, אלא על ניצול המקריות הזאת בדרך לא אקראית בכלל, אכן מדובר על ללא התערבות תבונית, אבל בהחלט לא יש מאין, ואין תכנון להיווצרות מוח האדם, יותר משהיה תכנון להיווצרות מרבה הרגלים שמתקרב אלי עכשיו באופן מאיים.
רוב בני האדם מתקשים לחשוב במונחים פיסיקליים והם לא יגעו במה שלא יוכלו להתווכח כנגדו.
תאוריית האבולוציה, עד כמה שהיא מפורשת לא נכון ע"י הדיוטות, היא קלה יחסית להבנה. הפירושים המוטעים שניתנו לה, אפילו מפשטים אותה עוד יותר. לראש של תורת הקוונטים, אפילו למדענים העוסקים בתחום, קשה להכנס באמת.
חלק מהתאוריות הפיסיקליות והקוסמולוגיות מניבות ניסויים עם תוצאות של כאן ועכשיו, תוצאות שניתן לראות בעין.
כאשר מדברים על אבולוציה, מדברים על מאובנים, מדברים על השתנות מינים, מדברים על מוטציות גנטיות, מדברים על דברים שקרו בטווחי זמן בלתי נתפסים. אין ניסוי שניתן לתכנן ולבצע שיוכיח מול קבל עם ועידה, הנה עכשיו אני שם מולקולה משתכפלת בצלחת פיטרי ביחד עם שפתון וחזיה ומחר אני אבוא ואקבל פצצה בלונדינית ושופעת.
דארווין היה מדהים. לפניו לא היתה דרך לא להאמין באלהים, הוא יצא מתוך התפיסות לפיהן גידלו אותו, הוא חשב על משהו שלא היה קיים קודם.
במלחמתו הסיזיפית באמונה, ודוקינס אכן רואה בכך מלחמה, הוא חייב להגיד את דבריו. פשוט חייב. ואני לא ידעתי אם אני רוצה להריע לו ולעודד אותו להמשיך, או לנגב את פניו המיוזעות כדי להרגיע אותו קצת.
הנה חלק מהשאלות ששאלו אותו ותשובותיו:
מדוע בכלל לשנות את גישת האנשים לדת?
אנשים יוכלו לראות תמונה ריאליסטית יותר של היקום והקיום.
אתה רוצה שנאמין שהיקום על כל מורכבותו פשוט נוצר יש מאין במקרה?
לא, ומי שמניח כך כנראה שלא קרא ספר אחד על אבולוציה בכל חייו. המורכבות נוצרה לא במקרה, אלא בדרך הדרוויניסטית של ברירה טבעית.
מדוע להטפל לדת כמקור כל הרע, כאשר יש אידאולוגיות אחרות שגורמות לאותה תוצאה?
כי הדת משמע אמונה ואמונה משמעה להאמין במשהו ללא הוכחה. ואם גודלת עם הידיעה שמספיק להגיד שאתה מאמין במשהו ולא צריך להוכיח אותו, ויש לכך ערך, זה מתכון לאסון.
כל האידאולוגיות האחרות גם הן נשענו על אמונה פנטית שאסור לסתור אותה.
אנשים צריכים סט של ערכים, הדת מספקת את הערכים האלה ומה יספק את הערכים ללא הדת?
ערכים, כמו הגינות, כנות ואמת, יכולים להגיע מפילוסופיה, מהחוק, מאהבת אדם, מכללי אצבע של לעשות טוב לאחרים וכדומה.
אם נסתכל בתנ"ך באמת, נראה שהתנ"ך לא ממש מספק לנו ערכים נכונים. למשל, גבר שחושד שאשתו אינה בתולה ביום החתונה, יכול לסקול אותה באבנים.
דווקא כיום אנחנו לא שואבים את המוסר שלנו מהתנ"ך.
אם הדת מספקת משמעות ונחמה, מה רע בזה?
בגלל שמשהו מנחם, זה לא אומר שהוא נכון. לדוקינס חשוב יותר מהאמת.
אם למישהו חשוב יותר לשמוע את האמת, עליו לפנות למדע.
רופא יכול להגיד שאין למישהו סרטן כאשר יש לו, חלק מהאנשים יעדיפו לשמוע את הנחמה הזאת, חלק אחר יעדיפו לשמוע את האמת.
"אנחנו חיים בצילו של טרור שמקבל את השראתו מהדת בתקופה שבה המדע הראה בפירוש שאמונה דתית היא שקרית", אומר דוקינס ומתפלא שלמרות זאת, הולכים ומתרבים בתי הספר הדתיים בעידודה של הממשלה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה