בלוגים אישיים

פורסם ב2 בדצמבר 2006, 14:55
מה אנחנו עושים פה? כותבים, מגיבים, שופכים את הלב, מספרים סיפורים, דואגים ושמחים, מציקים, מבלים. יוצקים משמעות, מאבדים אחרת.
פורסים נתחים מעצמנו, פרוסה דקה אחר פרוסה, מניחים לתצוגה. קרפצ`יו לבבות בני אדם. מוספים קצת רוטב למנה, אדום כמו דם, צהוב של חוֹם, כחול כמו תקווה חבויה באופק או ירוק כמו עשב נטוע היטב.
משדלים אחרים לקחת נגיסה. מקווים שיאהבו את הסעודה. קניבליזם וירטואלי ואנחנו מרצוננו על המגש.
אבל מה המחיר של אותה ארוחה?
מנסים לגנוב 15 דקות של תהילה. כל כך הרבה קולות וכל אחד רוצה להשמע. רוצים ליצור קשר בכוח. חושבים שמצאנו את השיטה. משלחים לאוויר חלקים מהנשמה שלנו, עטופים במילה הכתובה. ואז יושבים, ממתינים, מקווים שמשהו יפגע. מיטווח וירטואלי כדרך ליצור מגע.
יוצרים שכונות, חברויות, יריבויות. מוצאים אהבה, נופלים לשנאה. יודעים ליצור חיים במימד אחר. מימד שנוגע, לא נוגע, בחיים שלנו, האמיתיים. גטו וירטואלי, שאנחנו מרצוננו בו סגורים.
שורות שורות של רשומות רצות בצייתנות בדפים על דפים של "עידכונים אחרונים". כמו צבא של נמלים עמלות. עבדים וירטואלים לקן הבלוג שלנו. מחוייבים לשמור על הנישה שמצאנו.
אז מה אנחנו עושים פה למעשה?