פורסם ב26 בדצמבר 2006, 19:35
לודמילה, מילא זה שאת רוסיה, אני גזענית כלפי כולם במידה שווה, מילא זה שאת בגודל של בית, עד כדי כך שכשהיית בהריון אנשים לא ראו את זה, מילא שיש לך פני חזיר, אבל מחזירי הבר העצבניים האלה שנדמה שהולכים להכנס בך כל רגע, מילא זה שאת עם האצבעות באף כל היום, אולי יש לך אג`נדה ועוד מעט הולכים לפתוח פה את נתיבי רוסיה-ישראל לנפט, מילא שאת מחקה אותי וחוזרת על משפטים שאני אומרת לאנשים, כי אין לך מוח משלך, מילא שאת יושבת מולי ואני צריכה לסבול את כל החבילה הזאת יום-יום למשך 9 שעות, אבל למה לעזאזל את בתחרות איתי כל הזמן?? למה את נכנסת לדברים שלי? למה את מנסה להשפיל אותי? למה את חושבת שאת הבוסית שלי ומותר לך להגיד לי מה לעשות? למה אני זוכה לפרצוף חמוץ (עוד יותר מבדרך כלל) ול"ביי" עצבני כשאני לא עושה מה שאת רוצה? אה??? למה?!?!
את מקנאה בי, מותק? זה בסדר, אין לך במה לקנא. את חוזרת כל יום הביתה לבעל הרוסי-בגודל בית-לפחות כשהוא יהיה בהריון ידעו, שלך. את חוזרת כל יום הביתה לילדה הרוסיה-בגודל בית-הולכת להיות יום אחד זה ברור, שלך. את עושה תכנונים לקנות בית משלך, אוטוטו, בשביל כל המשפחה המכובדת הזאת (נקווה שהיסודות עמוקים מספיק) ושתוכלי לרהט אותו כמו שאת רוצה (איקאה – אין לכם מה לחשוש, הרהיטים שלכם קטנים מדי וגם לא בעיצוב -חסר הטעם- הנכון). אני זאת שחוזרת כל יום לבית עלוב, לא שלי, ואין לי גרוש על התחת גם בגילי המתבגר לקנות מקום יותר נורמלי. אני זאת שחסרת המשפחה משלי ואין גם בן זוג קבוע שנראה באופק. אני זאת שאם יעמידו את שתינו למסדר, כל הגברים יבחרו בי, אבל בכל זאת נשארה לבד, בעוד את מצאת מי שיקח אותך ומי שיאהב אותך. את הנורמלית, את היותר בסדר מבין שתינו, אין בי כלום שתרצי, החיים שלך מדוגמים כבר. אם כל מה שחסר לך זה סמרטוט ריצפה, תשלחי את הבעל שלך לחנות, זה מה שעושים כשנשואים.
אז תסתמי את החרך הזה שאת קוראת לו פה, ורדי ממני. כמה שאני מדהימה, אני לא בליגה שלך, עקפת אותי, ניצחת, תרפי כבר, דיי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה