שאני אהנה?!

פורסם ב24 בנובמבר 2006, 10:36
במדור
כללי
אההההה, לגמרי!!! שלושה ימים מהעבודה. עם אנשים מהעבודה. עם בוסים מהעבודה. ועדיין!
בהתחלה התבאסתי, קיוויתי שתמצא דרך לא ללכת, אבל זאת היתה חובה על כולם.
אני אתחיל מהסוף כדי לשבור את המתח, סקס (תרתי משמע) לא היה שם. התנחלנו כמה עשרות איש במלון בעיר העורות. סידרו לנו לו"ז צפוף של בילויים והרצאות. הפעם הם מיתנו את ההרצאות למינימום שבמינימום ולקחו את הבילויים לטירוף המוחלט. האלכוהול זרם שם כמו מים. או שכל האנשים אלכוהוליסטים בזמנם החופשי או שיש שם חוק עירוני נגד הסתובבות ללא מוחיטו ביד והם פחדו להקנס. מיותר לציין, שהשתלבתי שם טוב... אני שומרת חוק הדוקה!
קר, כולם עם ארוך, מי עם גופיה עם חצי ציצי בחוץ?? ברור... על מי מסתכלים כשהיא רוקדת?? בהחלט... מי השאירה שם חצי מהגברים לעשות עבודה קלה למנקי הרחובות ולהכניס כסף רב לאופטימטריסטים?? כן כן... ואני צנועה אך לא חסודה שכמותי, כשאני אומרת, תאמינו! באתי להם בהפתעה, אבל מרגע שהם קלטו אותה, הם נתפסו. סקס מוכר והם קנו. אני לא טובה בהרבה דברים, יש לי שכל אבל אני לא יודעת איך להשתמש בו, יש לי את המראה, אבל אין לי את התעוזה לנצל אותו, מה שכן, אם צריך סקסית באולם, תקראו לי, אני כבר אחיה את מי שצריך.
יצאתי משם עם כמה תובנות:
גם הבוס הכי גדול שהיה שם, הכי חכם והכי רציונלי, הוא רק גבר. גם החבר`ה שמשחקים אותה הכי אדישים ושקולים, הם עדיין רק גברים. אה, וגם כמה בנות...
היה נהדר להרגיש את כל הכוח הזה למשך זמן מה. היה טוב להיות מיוחדת במשהו. להתבלט. לדעת שכולם מסתכלים עלייך ורוצים אותך. אז אם זה היה מהסיבות הנכונות או לא? יאללה, למי אכפת. ההוא, הגדול, יודע מי אני עכשיו...
בערב האחרון, אחרי שסוף סוף הוא מצא הזדמנות לדבר איתי כי ריר כבר לא נשאר לו בבלוטות, הלכנו ביחד בחזרה מהפאב למלון. דיברנו קצת על העבודה, הוא נתן לי צ`פחות בכתף כל הזמן, אני הצחקתי אותו כדי שלא יפסיק, הגענו למעלית. הוא בכוונה השתהה כדי לעלות איתי לבד. מה לעשות שאני בקומה ראשונה. המעלית הגיעה תוך שניה. נפרדנו שם. הוא לא לקח את זה מעבר. אני לא יודעת אם הוא רצה ולא העיז, אני כן יודעת שאם הוא היה רוצה להעיז, ביישנות לא היתה עוצרת אותו. אני בטח ובטח שלא העזתי. עדיין זכרתי את מקומי, גם אחרי כמה וכמה גלונים של אלכוהול. וגם זכרתי שהוא בעצמו אחרי כמה גלונים כאלה. זרמתי איתו עד הסוף, אבל את ההחלטות השארתי לו.
הבחור, צעיר אבל לא נראה טוב, אבל גברים עם כוח עושים לי את זה. הם תמיד עשו לי את זה. המדריך בתנועה, המפקד בצבא, המרצה בקורס... זה עושה אותם סקסיים. סקס מוכר ואני קונה. אני הבאתי את שלי והוא הביא את שלו, הגענו לעמק השווה. אז יצאתי מהמעלית. היתה לי הרגשה של פיספוס. לפחות יכולתי לשבת לדבר איתו ולצחוק עוד קצת. למשוך את הרגשת הכוח הזאת. להיות סחבקית של הבוס הגדול. מצד שני יכולתי להפוך לחתולת השעשועים של הבוס הגדול וזה אני לא. למחרת הוא יכול היה להצטער על מעידה שנעשתה בלהט של רגע, כשזורם לך אלכוהול במקום דם ואני הייתי זאת שנפגעת.
אני צריכה מתח מיני כדי להנות ממש. מסתבר לי שכל החיים שלי אני מוצאת איפה לדחוף אותו. אני צריכה אותו כדי להרגיש טוב עם עצמי, כדי ליצור עניין. מה זה אומר? לא יודעת. אולי זה אומר שמצאתי דרך לייחד את עצמי מהשאר. יש לי את זה ואני יודעת לעבוד עם זה. ומה זה אומר? לא יודעת. מה יקרה כשזה יפסק? יש זקנות סקסיות?
למי שמבין מה זה אומר. אני מעבד. יותר נכון מעבד-רגשן. זה מסביר לי הרבה דברים. היה מעניין לראות שכל הבוסים יצאו בקבוצת הרציונלים וכל החמודים יצאו בקבוצת הרגשנים. המוחצנים יצאו מוחצנים כמובן.
לא עישנתי במשך שלושה ימים. לא חשבתי על זה כמעט, חוץ מלכמה רגעים, במיוחד בפאב, כשכולם עישנו וזה הלך טוב עם האלכוהול וההפקרות. כמעט שלחתי יד לקופסת הסיגריות. אבל לא, בשליטה עד הסוף...
זהו, עכשיו חוזרים לשיגרה. לא רוצה לא רוצה.