פורסם ב18 באוקטובר 2007, 12:17
נשיא אוניברסיטת הרווארד התפטר מכהונתו, לפני כשנתיים, לאחר שטען שלנשים יכולות מולדות פחותות מלגברים בתחומי המדע והמתמטיקה (למען הכנות, הוא כנראה השתמש במילה "שונות" ולא "פחותות", אבל זה מה שנרמז מדבריו).
הוא אמר זאת במסגרת הרצאה מדוע אין יותר נשים במקצועות המדעיים והמתמטיים באוניברסיטאות, בועידה שזה היה נושאה. (הוא מנה עוד סיבות חוץ מאותה טענה אומללה בדיעבד).
הוא לא אשם, הוא לא המציא משהו שאף אחד לא אמר קודם, הוא פשוט היה זה שהעיז להעלות משהו שיכול להתפרש כסטריאוטיפ על פני השטח. הבדלים בתיפקוד המוח הנשי לגברי הם בהחלט עובדה קיימת.
עם זאת, העניין הוא שפוליטית, מוטיבציאלית ובינתיים מפאת אי סיומו של ויכוח הסביבה-תורשה, או חוסר ידע לגבי התוצאות בשטח של ההבדלים הללו, ההצהרה הזאת שלו לא היתה במקום.
ההקדמה הזאת נכתבה משום שתהיתי איך רוצים שיהיו יותר נשים במקצועות המדעיים כשהנה כמה דוגמאות מייצגות למה שמעסיק את מוחן:
נשים מתייחסות לאסטרולוגיה כאל מדע מדוייק, או אלה "הפחות גרועות" כאל לא מועיל, לא מזיק. הן קוראות את ההורסקופ בעיתון בכוונה שלמה, הן קונות ספרים כדי לדעת מה תכונות האופי שלהן, מה הן אוהבות במין, מי בן המזל המתאים להן ובאיזה מזל עדיף שיוולדו הילדים שלהן. כל אחת הלכה באיזה שלב של החיים שלה לאסטרולוג (/קוראת בקפה/בכף יד/בקלפים/במספרים...) כי עדיף לאישה לשמוע מומחה שמספר איך כוכבי הלכת משפיעים על החיים שלה, מאשר להבין מהם גרמי השמיים. היא מעדיפה להתלהב מכך שכוכב זה וזה נמצא במקום זה וזה ויוצר תחזית כך וכך, אבל לא מפרטים עובדתיים על הכוכב עצמו. אין לה מושג איפה מאדים נמצא בכלל, אבל היא יודעת באיזה "בית" הוא גר החודש. אחד הבירורים הראשונים בדייטים ראשונים הוא מה המזל של הבחור ותשובתו מיד גוררת אחריה ניתוחי אופי והתאמה בקול ידעני של פרופסור מרצה באוניברסיטה.
עד היום אמא שלי אומרת לי: "תגידי מה שתגידי, אבל מזל מאזניים זה מזל מאזניים, אני רואה איך את וסבתא שלך ודינה (חברה של אמא) דומות". רוצה לומר – אף אחד מבני המזלות האחרים אינו עקשן, עצבני ובעל חוש לאסטתיקה...
הן קונות את כל מה שידחפו להן על טיפולי יופי. טיפולי ניו אייג`ינג זו המילה האחרונה עכשיו. קחי גלולה, מירחי קרם ותשארי צעירה. כל כך הרבה חברות קוסמטיקה עם מבחר כל כך גדול של מוצרים ויש מקום לכולם. הסופרפארם הוא חנות הממתקים של הילדות שבגרו. הרבה יותר נוח להאמין ולהשאר שטחית כפני העור מאשר להתעניין לעומק מהו קולגן. הרבה יותר חשוב לטגן את העור בשמש כדי להראות יפה וצעירה מלהבין ממה מורכבות קרני האור ומהי קרינת האולטרה-סגול בכלל.
ספרי אושר ושיפור עצמי הם להיט אצל נשים. עכשיו אנחנו בעידן "הסוד" והפאנג שווי שהם תאוריות מדעיות לכל דבר. עיצה טובה שקיבלתי פעם מבחורה (אלא מה) היתה להזיז את המיטה שלי חמישה סנטימטרים מהקיר כדי ליצור אנרגיה שתביא לי בן זוג. למה אני, אלוהים, למה אני?! היה קשה, הרגע הזה. אני לא אשת שיחה טובה עם נשים – המשפט "אני לא מאמינה בזה" לא מתקבל טוב אצליהן.
Oprah, שיכולה לנצל את כוחה לכל כך הרבה יותר, מארחת בתוכניתה מתקשרים עם רוחות, נשים נגד חיסונים לתינוקות כי הם גורמים לאוטיזם, את אנשי "The Secret" , ממליצה על ספרי עזרה פסיכולוגיים בעשר שקל מזוייף, אבל מה עם המלצה על ספר מדע פופולרי חביב, כמוהו קיימים מאות, שכל הדיוטה תוכל להבין ולהשכיל? ממש אפס מעלות קלווין (והמבין יבין, ואני גם בטוחה שהוא יותר גבר מאישה).
הן קופצות בחדווה על כל דיאטה חדשה שיוצאת לשוק, כי הפעם היא בטח תעבוד, בעוד כל הדיאטות הישנות שהיו פעם דיאטות חדשות שלא הצליחו בוכות בשקט בפינה וסובלות חרדת נטישה. הבשורה על הדיאטה החדשה עוברת משפופרת לשפופרת עם הסברים עד לפרטי פרטים. מישהי פעם תהתה לדעת פרט כמו איך עובד הטלפון בכלל?
הן יודעות לספר על תפריטים, צירופים, מאכלים אסורים, מאכלים מותרים, שעות אידאליות לחילוף חומרים, כשהפרט היחיד שמשנה זה להוציא יותר ממה שמכניסים. אבל זה "מדעי" יותר לדעת המון עובדות לא חשובות, או לא נכונות, מאשר עובדה מדעית נכונה אחת, או יותר מזה, לדעת מה עומד בבסיס הטענות הלא נכונות או העובדות הכן נכונות.
הן לא יעיזו ללכת למכון כושר וגם אם כן, הן יעשו תרגילי "עיצוב וחיטוב" ומדי פעם ירימו בגאווה משעשעת משקוליות קטנות ורודות, בזהירות, כמובן, כדי לא לגרום שוק לגוף. הן לא רוצות להתנפח, "פויה שרירים, פויה! לכו לחפש גבר ערס!"
איך אפשר להאשים אותן? יותר כיף לבוא פעם שבוע לקבוצת תמיכה להתקשקש ולשמוע שוב ושוב את אותם הדברים במשך שנים, יותר מספק לאמץ מדריכת הרזיה כגורו. הידע שם, יש להן אותו, אבל להסיק מסקנות לבד לגבי אכילה נכונה זה לא כיף, להבין שאין דבר כזה "עיצוב וחיטוב" וללמוד קצת על תרגילי משקולות ופעולתם על הגוף זה מסובך מדי.
הן קוראות מגזיני נשים. אלה מלאים בכתבות על אופנה, עצות איפור, רכילויות וכמובן ההורוסקופ. נושאים חשובים לאין כמוהם. ותוכניות הטלויזיה לנשים ממשיכות באותו קו. כבר שמעתי עיצה בתוכנית כזו להרגעות – להכנס עם מגזין נשים לאמבטיה. לא יותר מרגש להכנס לאמבטיה עם מגזין של "גלילאו" מאשר עם "לאשה"? אה, אבל אז היא תלמד, חס וחלילה, משהו שלא קשור באיך מורחים את פס האיילינר נכון.
ושוב נומרולוגים, גרפולוגים ואסטרולוגים הם כוכבי פינות חובה בתוכניות האלה. ליבי, ליבי יוצא אל האסטרונום המסכן שנקלע בטעות לטלויזיה פתוחה על פינה כזו.
ובתוכנית אחרת ראיתי שיצאו לאור יומנים מודפסים במיוחד לנשים, מכילים טבלאות לספירת קלוריות אלא מה. ואז כשלרגע חשבתי שראיתי את האור, יותר נכון את מופע הלבנה – יומן עם מופעי הירח והסברים עליו ועל השפעתו על כדור הארץ, התחלחלתי לשמוע ששוב אי אפשר בלי לדחוף עוד עובדה "מדעית" חשובה של מתי כדאי להוריד שערות לפי מופעי הירח.
כשהראש מלא בכל כך הרבה שטויות, איך יכול להיות מקום למשהו אחר?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה