פורסם ב18 במרץ 2006, 10:10
קודם כל הקדמה קצרה. אני לא יוצאת כל כך מהר עם גברים. כלומר, אני לא יוצאת נקודה. כלומר, אני לא יוצאת בכלל נקודה(.), לכן אין פלא שקשה לי להכיר גברים. אם הייתי גבר טיפוסי, לא היו חסרים לי אנשים לצאת איתם. בשביל לצאת סתם או סטוצים אין לי בעיה למצוא אנשים מסביבי. אבל אני הגעתי לשלב, שאני מחפשת משהו רציני (בכל זאת, הגעתי לגיל 30 פלוס צלב, 30+...). בעצם, כשאני חושבת על זה, תמיד חיפשתי משהו רציני ואיכשהו נפלתי על סטוצים רוב הזמן (או שסתם לא הצליח). בגלל האמור לעיל, אין לי מפה בראש של איך זוגיות צריכה להיות ואיפה אני ממוקמת בה. העניין, שתמיד היה לי בראש שאני קשה. ברור, תמיד אני אאשים את עצמי קודם. אהא, אני לא מהאנשים האלה שחושבים שהם צודקים וכל העולם טועה. כלומר, אני כן, אבל רק בנוגע למאה אחוז מהדברים, בשאר הזמן, אני בטוחה שאני זאת שלא בסדר. אבל הפעם לשם שינוי ולא בלי הסתייגויות מסויימות, אני בטוחה שאני הייתי מא-מממ-מת! אני ממש גאה בעצמי, קטע היסטרי בפני עצמו...
ואני אפרט. קודם כל, מדהים שבגילי ועם יכולת ההסקה שלי אני עדיין לומדת דברים חדשים על עצמי. מה שאומר שלא משעמם לי וזה כבר טוב. למדתי, למשל, שאני יכולה להחזיק את הבלוג הזה ועוד שניים שלושה אנשים שקוראים אותו, ככה (-נוקשת באצבעות... ביד שמאל כמובן, אני יכולה לעשות את זה רק ביד שמאל, למרות שאני ימנית....). למדתי שכשאני מעשנת סיגריות, אני לא ממש לוקחת לריאות, אבל גם לא מצליחה להבין איך אפשר לעשן בצורה אחרת (מה שאומר שאני בילד-אין לעישון סיגרים או שאני בדרך לסרטן גרון).
טוב רק עכשיו בעצם אני אפרט. מה שלמדתי ממערכת היחסים האחרונה שלי, שהתרחשה לפני זמן מה ונמשכה כמה שבועות, שאני, למעשה, בת זוג אידאלית, כמעט, אולי, זאת אומרת רק כשאני לא בדיכאון, ולא נעלבת משטויות, המממ, ולא מציינת כל שתי שניות את העובדה שאני מיציתי את החיים, או שאני לא יודעת אם אני רוצה ילדים בכלל, או שאני חדלת אישים, חסרת דיעה ואנרגיות באופן כללי, רוב הזמן רוצה רק לישון ולשבת בבית, מפחדת לנהוג למרות שיש לי רישיון, שאין לי מושג קלוש בבישול ושאני חושבת שגבר שעושה עבודות בית במושלמות הוא הדבר הכי סקסי שקיים...
ועכשיו באמת לעניין, מה שלמדתי ממערכת היחסים האחרונה שלי, נקודותיים - :
אני מצחיקה בטירוף (את עצמי לפחות, שזה הכי חשוב, לא...?).
אני קלה. מה שבא לך לעשות אני אומרת חיובי.
אני יודעת להיות חזקה ותומכת בבן זוג כשהוא במצב רוח רע (עד שגם לי נגמרות האנרגיות ואז – חבל"ז).
מה שמפתיע, שרוב הזמן דווקא יש לי מצב רוח טוב ואני חייכנית, כל עוד תספק לי את הסקס שלי.
אני נורא טאצ`י פילי שכזאת – נוגעת, מחבקת, מנשקת, יעני, יודעת לתת אהבה.
אני יודעת להקשיב גם כשאתה משעמם רצח.
אני בת שיחה עם ידע.
ואם נמשיך את הקו, אני סתם חכמה.
אני בכיף אלך לטיול ביער בנעלי ספורט או אשן באוהל ובאותו כיף אני אהיה הכי מדוגמת בערב ליציאה או למלון 5 כוכבים דלקס שתיקח אותי אליו (רמז...).
אני אוהבת סקס.
רגע, הדגשתי מספיק? א-ני או-הבת סקס.
שניה, רק לוודא שזה ברור, באמת אמרתי שאני אוהבת סקס.
ובאותו עניין, אני סקסית.
ובאותו אותו עניין, אני נראית מעולה לגילי (או בכלל?) ושומרת על כושר (סיגריות זה חלק מהעניין, ככה הריאות מסתגלות למצבים קשים. אף פעם אי אפשר לדעת מתי נתפס על ההימאליה ואז נראה מי יהיה זה שיסתדר שם עם החוסר באוויר...).
אני פרטנרית טובה לשתיה, כי אני גם בחורה וגם לא אומרת איכס על אלכוהול.
ובאותו עניין, בגלל שאני בחורה אני נופלת מהאלכוהול הזה אחרי 10 לגימות ואז כל מה שאני רוצה זה סקס.
זה הזכיר לי, דיברנו כבר על זה שאני אוהבת סקס? אה, כן...
יש לי ראש צעיר, אני אשחק איתך משחקי מחשב, אפריח בועות מהכלי הזה, איך קוראים לו? אה כן, הכלי שמפריח בועות ואני אתלהב מאקדחי הצעצוע שלך שבאמת יורים.
אני רומנטית חסרת תקנה, מה שאתה יכול לנצל לטובתך, רק תביא לי פרחים אחרי ריב (או בלונים, יווו, איך אני מתה על בלונים) ואני שלך, אפילו שתחביא ביניהם טבעת יהלומים.
אני מוכנה לבלוס איתך אוכל כאילו לא אכלתי כבר אתמול וביום שלפניו.
הכי חשוב, אני לא אומרת איכס על סרטים כחולים. בכיף, אח שלי, בכיף...
אני לא קנאית, נעביר ביחד דחקות על בחורות, כל עוד אני זאת שתזיין באותו לילה תוך שאתה אומר לי שרק אותי אתה רוצה וההיא היתה סתם פרחה.
נכון שאתם בשוק איך זה שאני עדיין לבד??? חכו חכו לקריזה הבאה שלי ואז נראה אותכם, גיבורים גדולים....
מה שכן, עדיין לא למדתי איך להבחין אם זה זה, או רק בגלל שאני רוצה את זה, אני חושבת שזה זה. מצד שני, אני טוענת שכל אחת שתצא עם כל אחד מספיק זמן, תתאהב בו בסוף, עניין של התמדה מצד הגבר והתרגלות מצד הבחורה. יש בנים שיודעים לנצל את זה, קחו את זה לתשומת ליבכם כל השאר, שמרימים ידיים כשהבחורה לא רוצה אותם...
כנראה אני עדיין לא בטוחה בעצמי, אחרת לא נראה לי שהייתי צריכה לכתוב לעצמי את הפוסט הזה בכלל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה