בואו נדבר קצת על גורל כדור הארץ. רשומה לאופטימיים בלבד.

פורסם ב30 באוגוסט 2006, 18:05
הפסימיים כבר יודעים את הדברים הבאים.

כולם יודעים שהמצב של כדור הארץ שלנו על הפנים. כולם, כולל הילדים של היום, יודעים לדקלם את המילים התחממות עולמית, למה חשוב למחזר, מלחמות זה רע, טכנולוגיה זה טוב אבל הפוטנציאל הגלום בה עלול להיות מסוכן, צריך לצמצם את הילודה, צריך לשמר את הטבע, קפיטליסט זו מילת גנאי אבל כסף זה מה שמניע את העולם.
כולם מסכימים שהמצב כרגע לא טוב. האקולוגיה בזבל, המלחמות ממשיכות, משאבי כדור הארץ מנוצלים עד תום, המין האנושי מתרבה בקצב מואץ, מינים אחרים מוכחדים בלית ברירה.
כולם יודעים את הדברים האלה, כולם חוזרים עליהם שוב ושוב, כולם גם חושבים שבעתיד יהיה יותר טוב, כי נתגבר עליהם. ואני אומרת שבואו נעצור רגע ונחשוב על זה באמת. מאיפה האופטימיות הזאת? האם המילים שזורקים תמיד מבלי לחשוב: "יהיה בסדר" גורמות לנו לאוטוסוגסטיה ואנחנו כבר מאמינים בהן מבלי לחשוב?
מה שקורה בשטח מעיד שלא רק שאנחנו לא נתגבר על זה, אלא שהמצב רק ימשיך ויחמיר.
המין האנושי כבר כבש את כל הכוכב. הילודה לא מצטמצמת וגם אם תצטמצם בעתיד, זה כבר יהיה מאוחר מדי. צפיפות אוכלוסין בטבע היא גורם להכחדה. הטבע יודע לאזן את עצמו. כרגע הוא חסר אונים כנגד המין האנושי, אבל זה רק בינתיים. עד שהטבע יצליח להתגבר על התושיה האנושית ועל הפתרון שמצאנו לכל מחלה ומגיפה, אנחנו כבר נכלה את הכדור מכל מה שהוא יכול לתת לנו. אנחנו מנצלים את אוצרות הטבע במשך שנים בלי הפסקה. גם אם נפסיק עכשיו, משאבי כדור הארץ לעולם לא יחדשו את עצמם ואנחנו הרי לא יכולים להפסיק עכשיו כי אין לנו אמצעים אחרים. אנחנו מזהמים את האטמוספירה וגורמים לשינויי אקלים שידרשו עשרות או מאות שנים כדי להשתקם מהם וגם זה בהנחה שנפסיק עכשיו ומיד. אבל אנחנו לא מפסיקים עכשיו ומיד. אנחנו ממשיכים ומגבירים את הזיהום. הזבל שלנו מרעיל את האדמה, חודר למים, פוגע באקוסיסטמות ורק נאגר עוד ועוד, כי הוא לא מתכלה, או כי אנחנו לא ממחזרים באופן גורף וחד-משמעי.
מרגע שנוצר המין האנושי, חלה עליה משמעותית בהכחדת מינים אחרים. מינים רבים נכחדו כליל, רק בגללנו, אחרים נמצאים על הסף. אנחנו אוסרים כיום על ציד בלתי חוקי, ומנסים לכפר על העבר, אבל ניסיונות השימור שלנו בגני חיות או שמורות מלאכותיות הם כטיפה בים. השמורות בעצמן יצטמצמו עד שהן יעלמו לבסוף, כי השטחים האלה יואלמו לטובת המין האנושי המתרבה. וההכחדה הבלתי מכוונת ממשיכה, במימדים עצומים, כששטחי המחיה הטבעיים נשמטים מתחת לרגלי חיות הטבע.
כולנו יודעים שמלחמה אטומית עלולה להביא לסופנו, ובכל זאת המדינות שלנו ממשיכות במירוץ החימוש הגרעיני. למרות שרק רע יכול לצאת מזה, איום ההשמדה מידי פצצת אטום לא חלף מהעולם וימשיך לרחף מעל ראשינו עד שהפצצה באמת תיפול, כי איש לא מצליח באמת להפסיק אותו חד וחלק.
המין האנושי עם כל ההשגים שלו וההתפתחות השכלית שלו, עדיין מעוגן היטב בשורשים הביולוגיים שלו ולא מצליח להתרומם מעליהם. הביולוגיה שלנו מתנגשת עם היכולות השכליות שלנו ועדיין מנצחת אותן. אנחנו חיות טריטוריאליות, אנחנו פועלים על פי אינסטינקטים, אנחנו עבדים לרגשות שלנו.
אנחנו הסתגלנו כל כך טוב לסביבה, אבל לא שמים לב שאנחנו משתמשים באותה מתכונת שהביאה להצלחת השרדותינו כדי להביא לסופנו. אנחנו ממשיכים להלחם אלה באלה כי בעבר החזק היה השורד, להפיץ את הגנים שלנו עוד ועוד למרות התפוצצות אוכלוסין, לצבור מאגרי שומן למרות שאין תקופת רעב באופק והם רק מעיקים על הגוף, להשמיד שטחים טבעיים שלא לצורך מזון, להרוג חיות שאינן מאיימות עלינו ואין לנו צורך בבשרן או בפרוותן.
למרות חוכמתנו ודרגת ההתפתחות שלנו, נשארנו די טיפשים בבסיסנו. אנחנו ממשיכים לנהוג באכזריות זה כלפי זה, להיות אנוכיים ולדאוג כל אחד רק לסביבה המיידית שלו, לרדוף אחרי כסף, להזניח את העניים והחולים, להקצין יותר ויותר את המעמדות, העניים מרודים והעשירים מתעשרים, אנחנו מתבצרים בגבולותינו ככל שהכפר הופך גלובלי יותר והלאומנות לא עוברת מהעולם.
למרות הבנה של האינטרסים המשותפים לכלל המין האנושי, קיים חוסר יכולת פטאלי להגיע להבנה משותפת. אף אחד לא באמת מצליח לראות את התמונה הגדולה, או ששיקולי הנאה אישית נדחפים ומפריעים למימושה.
לכן אני חושבת, שלהשאיר את המצב כמו שהוא ולחשוב שבסוף יהיה טוב, רק כי הסוף הזה מוסתר מראות ע"י האופק, זו תמימות. כמו שזה נראה עכשיו, אנחנו לא משתפרים, אנחנו רק ממשיכים בשלנו והשלנו הזה לא פועל לטובתינו.
כפי שזה נראה, במצב הקיים אין פתרון להצלת המין האנושי והכוכב האומלל שלו. אז יקומו אנשים ויגדו שצריך להפסיק לזהם, להפסיד להכחיד, להפסיק להתאכזר, להפסיק להתעשר על חשבון אחרים, להפסיק לריב על גבולות, להפסיק את הילודה, להתחיל לשמר, למחזר, להתעורר... אה, כבר קמו כאלה? זה עזר?
המממ... לא....
לכן בעיני הפתרון למצב הזה יהיה וצריך להיות דרסטי. הפתרון היחיד והסופי (אהא... תיכף תבינו למה התבטאתי כך) לדעתי, הוא דיקטטורה עולמית! צריך מישהו אחד, או דירקטוריון מצומצם, שיקחו את המושכות לידיים ויפקחו מלמעלה על כל העניינים. אין יותר גבולות, אין יותר מדינות, אין יותר שליטים מקומיים, אין יותר עמים נפרדים. כולנו אומה אחת גדולה, ללא אינטרסים מקומיים, ללא התנגשויות שילטוניות מקומיות, ללא דעה חופשית משל עצמנו בעניינים עליהם דיברתי למעלה. צריך שיהיה גוף אחד שיחוקק חוקים להגנת האקולוגיה ויכפה אותם. ההחלטה האם לזרוק את בקבוק הפלסטיק לפח הרגיל או למחזר אותו, לא תהיה עוד בידי האזרח הקטן, הוא יחוייב למחזר את הבקבוק כי זה יהיה חוק עולמי בל יעבור. לא יהיו עוד מלחמות, כי לא יהיו גבולות. לא תהיה סכנת האטום, כי מישהו אחד פשוט יקום ויחליט שאין אטום יותר. בכל העולם. אותו גוף עולמי יפעל לצימצום הילודה בכל העולם. הוא ידאג לחלוקה שווה של המשאבים וההון, לפיתוח טכנולוגיות לטובת הסביבה ולצימצום הניצול של הכוכב שלנו.
כמובן שגם אף אחד לא יסכים לזה.
ונגיד שיסכימו, אותה דיקטטורה צריכה להיות טהורה כמו שמעט מאוד מהמין האנושי יכולים להיות. שכרון הכוח ואינטרסים אישיים אסור שתהיה להם דריסת רגל שם. הדיקטטור הגדול וחבר מרעיו יהיו חייבים להיות מלאכים על פני האדמה.
כמובן שקשה לדמיין אנשים טובים כל כך.
ונגיד שימצאו כאלה והדיקטטורה הזאת תקום ותצליח לכפות את חוקיה. תמיד יהיה מי שיתמרד, מי שינסה שוב לתפוס את השלטון, מי שירצה לשפר עמדות על חשבון שכניו, מי שיחשוב שהחיים בזבל היו טובים יותר רק כי הם נוסטלגיים יותר, אנשים ימשיכו לעבור על החוקים כי לזה הרי הם קיימים (האנשים לא החוקים), מתחת לפני השטח האנשים הרעים והטיפשים ימשיכו לתסוס ולהתסיס.

כנראה שאין מוצא מהעניין הזה. דיקטטורה עולמית היא הפתרון לדעתי. עם זאת, אותן סיבות שמונעות מאיתנו עכשיו לראות את התמונה הגדולה ולהציל את עצמנו באמצעים דמוקרטיים, עלולות להפיל גם את ההצלה היחידה שנשארה לנו באמצעות הדיקטטורה הנקיה שהצעתי.
אנחנו אבודים.