|
אנשים חיים את החיים הקטנים שלהם, נאנו-נקודות שעסוקות בחיים הפרטיים שלהן ובסביבה המיידית. יצורים לא חושבים ולא סקרנים. לא חושבים בכלל למה הם קיימים ולמה קיימים האדמה שהם מסתכלים עליה רק תוך קללות כשהם דורכים על משהו שחיה אחרת השאירה, השמים שהם מרימים אליהם מבט רק כדי לבדוק אם צריך לקחת מטריה היום (וגם את זה הם לא תמיד עושים ואז מופתעים כל פעם מחדש...), הכוכב הזה שמאפשר להם לחיות בנוחות ובגלל זה לא לחשוב על למה הוא מאפשר להם לחיות בכלל, היקום שבו קיים הכוכב שלהם, מה שקיים מעבר ליקום שבו קיים היקום שבו קיים הכוכב שלהם והאדמה והשמים ואלכוהול משובח... האנשים שכן חושבים וסקרנים, המדענים, עושים ניסויים, מסתכלים אחורה בזמן בעזרת טלסקופים בחלל, יודעים להגיד בדיוק מה קרה בכל חלקיק שניה מיליארדי שנים לפני שהם יכלו להגיד מה קרה בכל חלקיק שניה מיליארדי שנים לפני שהם יכלו להגיד מה קרה בכל חלקיק שניה מליארדי שנים לפני ש.... אבל פה זה נעצר.
עזבו חוקי פיסיקה, למה הם קיימים ידוע והגיוני, השאלה היא למה היה הרגע הזה שלפני היווצרות חוקי הפיסיקה? מאיפה באה האנרגיה שגרמה לכל החומר בעולם ואחראית לזה שאני יושבת עכשיו וחושבת למה היא היתה צריכה להיות קיימת בכלל? למה לא היה יכול להיות רק חושך וריק? בעצם, למה גם חושך וריק צריכים להיות קיימים אם זה היה המצב והם היו קיימים?
לא ברור, לא ברור...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה