פורסם ב21 בדצמבר 2006, 20:01
לפני שנים רבות, בארץ שכוחת אל, במשרד שכוח הערכה אלי, פנה אלי עובד שכוח אח שיכול להיות גבר החלומות שלי והציע לי שידוך עם אחיו. אני, אז שכוחת יאוש ולא שכוחת חוצפה, ביקשתי תמונה מראש. גם לא הייתי שכוחת פגישות עיוורות שלאחריהן אני יוצאת עם סימנים כחולים, לא מהבחור, מהמכות שאני מרביצה לעצמי על כך ששכחתי לבקש תמונה. אז ראיתי את ה"שידך" ולא התרשמתי. לא שהוא לא היה בחור נאה, הוא פשוט היה נאה בשביל 99.9% מאוכלוסית הנשים. או שאני לא אישה.
השבוע אני מגלה שאותו בחור מלפני שנים התחיל איתי באתר ההיכרויות וגם השאיר מייל עם שם משפחה ברוב טובו כדי שאני אדע שבטוח מדובר בו ואוכל לסרב בלב שלם שנית. אלא מה, הבחור כבר גרוש + ילד. טוב אולי אני טועה. זאת יכולה להיות גם ילדה. פשוט מדהים אותי ההספק של אנשים כשאני שוקטת על שמרי במשך כל אותן השנים ואפילו לחם בננות לא יוצא לי מזה. ההוא הספיק למצוא את אהבת חייו, להתחתן, לעשות ילד, להחליט שהיא בעצם לא אהבת חייו, להחליט שהילד ירגיש יותר מקובל עם הורים שלא חיים ביחד ולהתגרש, באותו זמן שאני הייתי עסוקה בלגמור לראות את באפי ושתי עונות של אבודים. כאילו ראבק, בחור, העיקר זה להתחתן?? חזר לנקודה שהוא התחיל ממנה. הצטרף למועדון עם החולצות שרקום עליהן: "גם אני רווק נואש וכל מה שיצא לי מזה זה הטי-שרט הזה ללכת איתו לישון", משרבט בשירותים ציבוריים:"כל הזין ברווקות" (ואכן אפשר לפרש את זה לשני כיוונים). לפחות עשה את יצירת חייו, ילד. אז מה, הא הא, הצחוק הוא עליך, בחור!
זוכרים את רופא השיניים ואת הבליינד-דייט שלא יצא? אז גם בו נתקלתי באתר. קיבלתי ממנו מסר עם אי-מייל לחזור אליו. הפרטים בכרטיס שלו אמרו שהוא רופא והגיל התאים בערך (תמונה לא היתה). במסר הוא חתם בשמו הפרטי. אני גרועה במתמטיקה, אבל אחד ועוד אחד שייך לתחום ההיסטוריה ולכן הבנתי שזה הוא. כדי להיות בטוחה שאלתי אותו אם הוא רופא שיניים. כמעט מיד קיבלתי מייל חזרה שכן. מיד עניתי חזרה ושאלתי מדוע הוא מוריד לעצמו 3 שנים בגיל בכרטיס שלו. מייד הוא לא ענה לי חזרה וגם מייד לאחר מכן הוא לא ענה לי חזרה. למעשה, הוא מייד לא ענה לי חזרה עד עצם היום הזה. יכול להיות שעליתי פה על משהו? הוא בטוח התכוון לבגוד בי מתי שהוא אחרי החתונה והיה סמוך ובטוח שאני לא אעלה על זה. עכשיו כשעליתי על שקר קטן ולא מזיק שלו, הוא כבר לא בטוח שאני לא אעלה על שקרים אחרים במהלך דרכנו המשותפת. צ`ה צ`ה צ`ה, לא יפה, בחור! תהיי יפה ותשתקי זה לא פה, זה בשכונה ההיא, על ההר, אצל אלו שטובעות כבר בכסף ויכולות להרשות לעצמן לקנות את המחסום המוזהב עם שיבוץ היהלומים לפה.
זהו, שני סיפורים, כולנו טובעים באותה ביצה, מסתבר, אבל אני אמשיך לקטר כי בקצה שלי, הריח תמיד הרבה יותר מסריח, ולא בגללי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה