פורסם ב7 בינואר 2008, 9:27
ברוזוול, ניו-מקסיקו, באמת התרסק עב"מ ב-1947 וארה"ב מסתירה את העדויות
"בלילה ה-2 ביולי ,1947 פגע ברק ב"משהו" שטס מעל לחווה ברוזוול, ניו מקסיקו. העצם (אכן, היה זה עב"ם? שהרי הוא באמת "עצם בלתי מזוהה", ואף נופל תחת ההגדרה UFO היותר טובה, בהיותו עצם מעופף בלתי מזוהה ,(Unidentified Flying Objectהשאיר שאריות חלקים לאורך 400 מטר בשדה מחוץ לחווה והתרסק 250 ק"מ מערבה, דרומית-מערבית לסוקורו ניו-מקסיקו. בימים שלאחר מכן, אנשי צבא מבסיס חה"א שליד רוזוול (שכדרך אגב, משם שוגרו המפציצים שנשאו את פצצות האטום להטלה על הירושימה ונאגאסאקי, יש המייחסים לכך חשיבות מכרעת…) הגיעו לשני האתרים, אספו את כל השאריות ליד החווה ופינו את ההריסות במהירות ויעילות, תוך סגירת האזורים לאזרחים ויש הטוענים לאיומים בחווה לשתיקה. עיתוני רוזוול ותחנות הרדיו המקומיות נפגשו עם בכירים מבסיס חה"א ואלו חשפו את הצלתו של הצבא של "צלחת מעופפת". יום לאחר מכן שונה הסיפור פתאומית, בטענה שהעצם התגלה כבלון מזג-אוויר "לא מתוכנן""… (הידען).
אוקי, שני דברים קודם. דבר ראשון, לא יודעת אם מישהו עדיין מאמין בזה, אבל מעניין לשמוע את הסיפור האמיתי.
ודבר שני, אני יודעת שאמרתי שאני לא מתכוונת להכנס לבבל"ת העל-טבעי, אבל מעניין לשמוע את הסיפור האמיתי...
אני מנצלת את הכותרת הזאת לספר משהו מדהים שבחיים לא שמעתי עליו עד לפני זמן מה. מקווה שגם אתם תמצאו אותו כזה:
רגע! לפני שאתם ממשיכים לקרוא, אם למישהו יש סבלנות להקשיב להרצאה באנגלית, בקישור למטה, עדיף. הוא מספר את הסיפור בצורה מפליאה ומותחת ולקרוא קודם את הפוסט רק יהרוס את המתח.
אז עב"מ או לא ומה הסתירה ארה"ב שגרם למיסתוריות להמשך במשך שנים?
ברוזוול, ב-1947, אכן התרסק נשק סודי של צבא ארה"ב. אולם זה לא היה מטוס חדיש, צלחת מעופפת שפיתח הצבא, או כל דבר מהסגנון השווה הזה.
הפירסום הראשוני אכן דיבר על כך שנפל דיסק לא מזוהה, אולם הפירסומים הבאים כבר הכילו את ההכחשות והקטינו את הארוע לבלון מזג אוויר שנפל. האמביוולנטיות של הדיווחים הרשמיים, פלוס הממצאים המשונים שנמצאו בשטח, לא הותירו הרבה ברירות בפני הציבור והדבר המתקבל ביותר על הדעת במשך שנים היה פשוט להאמין שזה או נשק סודי, או צלחת מעופפת עם חייזרים שלא ידעו שאסור לשתות ולטוס ושהממשלה, כרגיל, פשוט מסתירה.
התקופה היתה תקופת המלחמה הקרה בין ארה"ב וברית המועצות. באין לווינים אפילו ברחם של אמא שלהם עדיין (ספוטניק – 1957), מציאת דרך לרגל אחר ניסויי פצצת האטום של המדינה האוייבת, היתה יתרון גדול, שאינו מובן מאליו.
הדרך הזאת נמצאה בזכות רעיון גאוני של פיסיקאי בשם מוריס יואינג. הרעיון הגאוני שלו יועד במקור להצלת טייסים שנפלו לאוקינוס בזמן מלחמת העולם השניה (הסיפור המלא בלינק ההרצאה למטה). בסוף המלחמה הוא הבין שאפשר לנצל את אותה השיטה שעבדה בים, לאוויר.
שיטת הריגול הזאת עשתה שימוש במה שנקרא ה-“SOUND CHANNEL” (יש לקרוא בקול רם ועם סימן קריאה! ככה לא תשכחו את השם הזה לעולם...), שנמצא הן בעומק של קילומטר מתחת לפני הים והן מתחת לשכבת האוזון באטמוספירה.
גלי הקול הם בסך הכל ויברציות של מולקולות באוויר או בנוזל. כאשר מישהו מדבר, האוויר שהוא מוציא פוגע במולקולות האוויר בחוץ, הן נעות ופוגעות אחת בשניה ומתקדמות בצורה של גל עד שהן מגיעות לאוזן של אדם אחר, שם הן מרעידות שערות קטנות המחוברות לעצבים שמתרגמים את התנועה לקול.
גלי הקול תלויים בטמפ` ומשנים את מהירותם לפי מהירות המולקולות באוויר. אם המולקולות באוויר נעות מהר, כמו שקורה באוויר חם, גם גל הקול ינוע מהר יותר. באוויר קר, המולקולות זזות פחות ולכן גם גל הקול ינוע לאט יותר.
במקרה ששני קצוות של אותו גל נעים במהירויות שונות, הגל נוטה להתעקל פנימה לכיוון הקצה האיטי (תחשבו על גל בים שחלק אחד שלו נעצר ומעיט בגלל מים רדודים יותר והחלק השני ממשיך במהירות קדימה והצידה לכיוון האזור האיטי יותר).
באותם אזורים בעומק הים ובגובה האטמוספירה, יש הבדלי טמפ` בין השכבות. כאשר גל קול, המתפשט לרוחב השמים, נתקל בשכבה חמה יותר של אוויר מעליו (בגלל שכבת האוזון) הוא יתקפל מטה, אולם נטיתו מטה שוב תעצר בגלל אוויר חם יותר, קרוב יותר לאדמה והוא שוב ישנה כיוון חזרה וכך נוצר מעבר בצורת צינור הכלוא בין שתי שכבות אוויר.
בפרוייקט הריגול, הנקרא פרוייקט מוגול, הרעיון היה כזה: כאשר פצצה אטומית מתפוצצת, היא מפיקה גל קול אדיר שמתפשט באטמוספירה. הבום הסוף סופני הזה יכלא ברובו בסאונד צ`אנל שנמצא בשמים ויתפשט למרחוק. אם יתלו מקרופונים בשמים באותו קו דימיוני, יוכלו לקלוט את צליל הפיצוץ ולדעת על כל ניסויי גרעיני שנערך בכל מקום בעולם!
מה שנפל ברוזוול, ניו-מקסיקו, ב-1947, היה בלון עם מקרופונים להאזנה לניסויים גרעינים.
היה חשוב לשמור על סודיות, כדי שמוטיב הריגול לא יפגע וכדי שמדינות אויבות לא יעתיקו את הרעיון.
ב-1995 התפרסם סוף סוף דיווח רישמי וסופי של חיל האוויר על התקרית. כל המידע נפתח לציבור. מה אתם יודעים, איזה באסה, אין גופות...
רק עוד דוגמה לכמה קל לפתח תאוריות קונספירציה על דברים שהם הרבה יותר פנטזיונרים מהמציאות...
הרצאה – Sound and UFOs
דו"ח חיל האוויר האמריקאי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה