במכון כושר/בחורה במעוז הגבריות

פורסם ב21 במרץ 2006, 16:13
גבר טיפוסי אחד: "אם אני אעבוד כמוה על החזה גם לי הוא יגדל ככה?"
או גבר טיפוסי אחר – למדריך : "בוא בוא תעזור לי עם המשקולות, גם אני אעשה תרגיל לחיצת חזה, תראה איך זה עבד יפה אצלה."
אני: "זה הסטרואידים שגורמים לפיגור שכלי, או שמספיק שנולדים עם טסטוסטרון בשביל זה?"
או אני השניה שלי: "חבל שאין תרגיל שיכול לעזור ככה למקום אחר בגוף שלך..."
ועוד אחר כך הם עונים לי בפליאה אמיתית: "מה קרה, אין לך חוש הומור??"

מה? אותך לא הצחיק מה שעניתי לך?
איך איך הם מרשים לעצמם לדבר ככה ועוד לחשוב שזו בדיחה וזה אמור להצחיק אותי. גברים, אתם באמת חושבים שזאת מחמאה??

או שיש את ההוא, באמת בחור טוב, לא אחד מניאק, אבל תמיד חייב להעביר עלי איזה ויש עם היד ולפעמים הוא מנצל את זה שאני באמצע תרגיל ולא יכולה לזוז ולהתחמק ממנו. לא עוזר ההתחמקויות שלי, לא עוזר שאני צועקת עליו שוב ושוב. פעם אחת הוא אפילו ניסה לדגדג אותי בבית שחי בדיוק כשהרמתי משקולת של 8 קילו באוויר לתרגיל יד אחורית – "פשיטת מרפק מאחורי הראש עם משקולת אחת" (פעם, זה היה פעם כשעבדתי ברצינות ואחד המדריכים היה קורא לי שוורצנגר, ובצדק...). אז ברור שעשיתי סצנה גדולה, הטחתי את המשקולת ברצפה וצרחתי עליו ליד כולם שלא עושים דברים כאלה כי אפשר להיפצע. מה היה לשמוקון הקטן לעשות חוץ מלהגיד בקול רם ונעלב, ככה שכולם ישמעו אותו: "את לא נורמלית! יכולת להעיף לי את המשקולת בראש! מה, את משוגעת?!". אהא, אני המשוגעת... לא מבינה, אם הוא כל כך רוצה את המשקולת בראש, אז בפעם הבאה אחרי שהוא עושה לי תרגיל כזה, שיפול מיד לפזצטה על הרצפה כדי שלפחות אני באמת אקלע!

ואיך אני שונאת את הגברים הקשקשנים האלה שבמשך שעתיים כל המכון צריך לשמוע אותם מדברים בצעקות, נונסטופ, עד שאחר כך יוצאים עם אוזניים מצלצלות כמו אחרי ערב בדיסקוטק. או כמו שדאגלס אדמס האלמותי התבטא: אם הפה שלהם יפסיק לזוז, המוח שלהם עלול להתחיל לעבוד...