גשר על פני מים סוערים

פורסם ב31 במרץ 2006, 21:00
מונית בשלוש בלילה.
בורחת משם.
רוב הזמן אני בורחת וכשאני לא בורחת אני רוצה לברוח.
ברדיו פול סיימון, תמיד מרגש אותי מחדש. אם אני אכנס לקומה, שישימו לי אותו, אני כבר אתעורר.
איפה הגשר שלי על פני מים סוערים?
מחזיקה בכוח כדי לא לבכות. בסוף יוצא מחיר מופרז כרגיל.
אלה החיים.

חוזרת לבית קר וריק. בית קטן ומוזנח והפוך. למחשבות דואבות והתבוננות עצמית.
טעות אחרי טעות אחרי טעות.
אוסף של טעויות כמו כדור שלג מתגלגל. ככה שוב ושוב אינספור פעמים.
הבויילר התפוצץ, אז גם אין מים בברזים.
נו טוב, ככה זה בחיים.

לבד אני יכולה להיות גם כשאני לבד.
לבכות אני כנראה לעולם לא אפסיק.
למה אי אפשר ללחוץ על המתג ולסגור את החושך בראש. הדפיקות האלה, איך אף וריד שם לא מתפוצץ?
עכשיו אני אכולת פחדים.
אם תכעס ואיך תגיב.
אם ככה תמיד יהיו לי החיים.