Google
* סבלנות, הבלוג עדיין תחת בניה.
* הפוסטים הועתקו מהבלוג בתפוז.
* אה כן, הצעות לשיפורים יתקבלו בברכה.
* לא מצליחים להגיב? תזיזו את העכבר לאט מעל חלון התגובות עד שהוא יהפוך לסמן טקסט.

יום רביעי, 6 בפברואר 2008

הצילו, אנחנו מוקפים!

פורסם ב12 ביולי 2006, 6:28


אני רואה אתכם, יצורים נאלחים! שלא תחשבו שאני לא רואה אתכם. אורבים לי מרחוק, יצורים קטנים עם עיניים גדולות, מדברים בשפה לא מובנת, מחכים לרגע של היסח הדעת מצידי כדי להתנפל עלי. איך אני שונאת את זה שאתם מתחילים לצווח את הצווחות צורמות האוזניים שלכם, מתַקשרים, ללא ספק, עם חללית האם, מנסים ככה להפוך לדייסה את המוח של בני אנוש הגונים שלא חטאו במאום. אתם ממלאים שקים שלמים בהפרשות החומציות שלכם כדי להרוס את האקולוגיה של כדור הארץ. את האומללים שמנסים להלחם בכם ושוכחים אתכם ב"טעות" במכוניות סגורות כי הם יודעים שככה תנמס שכבת ההגנה שלכם והעור הקשקשי והאמיתי שלכם יראה לעיני כל, או זורקים אתכם מהחלונות, אחרי שנתתם להם מאבק עקוב מדם, ללא ספק, ובטח גם כרתתם להם כמה איברים, אף אחד לא מבין, חוץ ממני. אבל אני חייבת להעמיד פנים שלא עליתי עליכם, אחרת תתפסו גם אותי. זה קשה, מאוד קשה, העמדת הפנים הזאת גובה ממני את קורבנה. אני צריכה לעוות את פרצופי היפה במלאכותיות לפחות פעם ביום, להשמיע קריאות התפעלות מזוייפות, שגורמות לי לצרידות ולבזבז את מוחי המבריק בהבלים של המצאת מחמאות לכמה יפה יכול להיות דבר מכוער יותר מסלון של פולניה, כשבאמת כל מה שבא לי זה להטיח אותכם בקיר, לראות איך אתם הופכים לגוש חסר צורה ולעשות תחרות מי מהגושים מחליק יותר מהר לריצפה, אלה השחורים, הקרחים, או הסלביים התחמנים. והאלק אמהות שלכם, שרק לפני שהגעתם עוד היו בני אדם נורמליים פחות או יותר, לא חושדות במאום, ומפחידות אותי לא פחות. הן נפלו במלכודת שלכם ועוזרות לכם לענות אותי. כשאתם לא בסביבה, אני צריכה לשבת קשורה לכסא ולצפות בעוד ועוד תמונות שלכם, אבל אני לא יכולה לצעוק דיי! לאאא, אני צריכה לדרוש לראות עוד! אחרת עוד יחשבו שמשהו לא בסדר איתי ויוקיעו אותי מהחברה. אני צריכה לשאול לשלומכם ומה אמרו עליכם היום במדידות השבועיות שלכם. מעניין, באמת מעניין איך סטטיסטית זה יכול להיות שלכל אחד מכם אומרים שם שהוא הכי מפותח לשכבת הגיל שלו... אני צריכה לשמוע שוב ושוב כמה אתם מתקדמים כי היום הכנסתם, אה-ביגדיל, את הרגל לפה. זה שלב חשוב, אומרים לי, אין לי מושג למה. בטח זה שלב חשוב לפני שמנסים להכיר לכם מאכלים חדשים, כמו גבינה, למשל. אני צריכה לשמוע איזה יופי אתם מרימים את הראש לבד כבר מגיל שבוע וזה בכלל חשוב לפני שתדעו לעשות עשרה פירואטים של זט`ה עם פה-דה-בּוּרֶה תוך כדי פליק פאלק לאחור, וגם לא משנה העובדה שבמשך שבוע וחצי לפני זה, קנו את כל המשחקים הכי מתקדמים ויקרים כדי לגרום לכם להרים את הראש חסר הפרופורציות שלכם ודווקא מראה בעריסה זה מה שעזר, יהירים שכמותכם!

ובאמת, כל הכבוד לכם שהתהפכתם לבד, יש אפילו סרטון וידאו שאסור למצמץ כשמסתכלים בו כדי להנציח את זה ושכל שניה בו מנותחת שוב ושוב ומפורשנת בצורה שלא תבייש אף תוכנית ריאליטי מכובדת בטלויזיה. ולא משנה העובדה שאני יכולה להשבע שראיתי שם את האמא שמה יד ודוחפת בכוח, רק כדי לצהול אחר כך בעליזות תוך כדי שהיצור מנסה לאסוף את איבריו ולמקד שוב את עיניו. יאלללה, הכלב שלי יודע גם להתהפך וגם להעמיד פני מת, חבל שאתם לא יודעים לעשות כמוהו.

ולמה אני צריכה להקשיב ללא הרף לקישקושים חסרי משמעות וטעם על זה שאתם אוהבים להרים רגלים, שצחקתם היום במשך חצי שעה רצוף (בטח, עם אמא קופה כמו שיש לכם, מה כבר נשאר לכם לעשות, כבר הבנתם שלבכות רק עושה את הפעולה ההפוכה ומקרב לטווח בלתי נסבל את הפרצוף העקום שלה), שקמתם בשעה שלוש בבוקר ולא רציתם לישון יותר, או שאתם סובלים מגזים/שילשול/עצירות/שיניים כואבות - זבש"כם!

ובטח ובטח לא מעניין אותי לשמוע כל פעם מחדש מה הכנסתם בצד אחד היום והוצאתם בצד השני, אני יודעת איך קש עושה...

וגברת אמא יקרה, כן, תתפלאי, אני יודעת כמה אפשר להספיק בשעה, כשהיצור התובעני שלך ישן, את לא חייבת לחזור כל יום על המשפט הזה ולגרום לי לרגשי אשם שאני בשעה הזאת (ובכל אלה שאחריה) רק סרוחה על הספה, רואה תוכנית ריקנית אחר תוכנית ריקנית ולוגמת לי את הסם המשתק שלי בהנאה. את לקחת אותו על עצמך, תתמודדי! ולכל האמהות (והאבות) באשר הם, אלא אם כן היצור שלכם הפך לדובי קואלה, שזה הדבר הבאמת חמוד שקיים בעולם, לא מעניין אותי מה הוא עשה היום, איך הוא מרגיש ולמי הוא דומה (אשה מתלהבת א`: "יאאא, איך הוא דומה לך!", אשה מתלהבת ב`: "ממש לא דומה לך, אבל יש לו את העיניים שלך!", מתלהבות ג`-כא`: "הוא קופי של בעלך!". גבר ז` מסכן שנקלע למקום: "איך אפשר לראות למי דומה הגוש המעוות הזה?". אשה מתלהבת א`: "מה איתך?! תראה איך הוא דומה לה!", אשה מתלהבת ב`: "מה איתך?! רואים שהוא קיבל את העיניים שלה!", מתלהבות ג`-כא`: "מה איתך?! איך אתה לא רואה שהוא קופי של בעלה!" וחוזר חלילה....).

אז יצורים יקרים, מוצצי בהונות ומיצרי ריחות, אני קוראת דיי לקונספירציה שלכם נגדי! לכו חפשו מי ינענע אותכם ותתרחקו ממני אם אתם נגד שיטת הטילטולים!


אין תגובות:

מסר חשוב לנכנסים:

אהא!

בניית אתרים