כל הקריאה הזאת בבלוגים של אחרים עושה משהו. זו הרגשה כזאת כמו אחרי סרט, כשהוא נגמר והכתובתיות מתחילות לרוץ וההשפעה הזאת ממשיכה אחר כך לעוד כמה שעות. הרגשה מיוחדת כזאת, קשה להסביר, מעניין אם לעוד אנשים יש את זה ולא רק לי.
גם אני רוצה להיות קיימת, שלחוויות שלי יהיה תוקף, אולי. נו טוף, אפשר לחשוב איזה חוויות. בגלל זה הייתי קוראת לו: "החיים הכי משעממים שאפשר". לא הייתי קוראת לו:"הבלוג הכי משעמם" דווקא, כי אי אפשר לדעת מה הטעם של אנשים , אולי מישהו ימצא אותו מעניין דווקא (אפשר להגיד שני דווקאים באותו משפט דווקא? איזה מילה מוזרה פתאום שמתי לב).
בקיצור, זה ממש מוזר איך מתחילים להקשר לבן אדם אחרי שקוראים את המחשבות שלו ומה שהוא עובר. גורם לי לחשוב על הקלות שאני מנפנפת בה בחורים, אולי אחד מהם כותב בלוג והבלוג הזה דווקא (שוב פעם??) מעניין ויש שם דברים, אולי לא עמוקים, אבל חיים של בן אדם.
איך הגעתי לבלוגים האלה בכלל? מוזר, משעמום, מסקרנות לראות פעם אחת ולתמיד מה זה. חשבתי שאני אכנס ואצא ושלום שלום, אבל אני מוצאת את עצמי קוראת וחוזרת אחורה בבלוג כדי לראות מה עוד עבר על הבן אדם בחודשים שלא הייתי שם. רק התחלתי השבוע. וגם בדקתי מה יש בתפוז לא רק בנענע. יש כל כך הרבה, זה לא נורמלי כמה אנשים רוצים שישמעו אותם, כמה ועד כמה. גם אי אפשר לעבור את כולם, אולי מפספסים דברים טובים. לא משנה, ככה זה בחיים, תמיד מפספסים, במיוחד בחיים שלי.
עוד סוף שבוע עומד להסתיים, כן כבר מעכשיו אני מבכה את העובדה הזאת. קשה לי עם שבתות, הן נגמרות מהר מדי ואז בא הלילה הזה שלמחרת אין חופש יותר וחוזרים לחיים המסריחים ולהעמדות הפנים שהכל טוב ומגייסים אנרגיות רק כדי לעבור את היום בשלום.
האיי סי קיו פתוח, מקבלת הודעות random chat מדי פעם. הנה אחת, נראה מה רוצה. מחכה שיגיד שלום, למה פונה אלי אם לא מתחיל לדבר? אני לא מתחילה קודם, הוא פנה שהוא יתחיל לדבר.
אתמול הכרתי ככה איזה מורמוני מיוטה שהתחיל לברבר לי בשכל על מורמוניה,אלהים, נביאים וכל השאר, אבל נראה איש חביב, איש חביב ותמים משהו בשביל גיל 45. הייתי מאוד נימוסית דווקא, לא ירדתי עליו כמו שהתבקש, אפילו הוסיף אותי לרשימה שלו מרוב אהבה אלי, his Jewish sister(אני לא מוסיפה לשלי כל אורחי פורחי). נראה לי שרוב הכתוב פה יהיה על השיחות האלה ברשת, האמת, זה הכי מעניין שקורה פה. מה אני אספר על העכבישים? אההה, העכבישים, זה נושא בפני עצמו. אני אחזור לזה פעם.
איך זה כשמתחילים לכתוב חושבים שלא יהיה על מה ואז רואים שלא מצליחים להפסיק?
או, הנה סוף סוף homer, מהרנדום צ`אט שלח היי, כלומר hey there, תיכף חוזרת.
חזרתי, עדיין לא כתב שום דבר מעבר לזה. כתב, חזרתי חזרה.
מסתבר שהוא מתורכיה. אנגלית מצויינת, חוש הומור, כינוי כזה, לא חשבתי שיהיה תורכי. מלא תורכים בתוכנה הזאת. מבזבזת את הזמן על דיבור עם תורכי.. רוצה תמונה כמובן, לא שולחת, כמובן. עכשיו הוא מנסה לנחש איך אני נראית. חחח, הלכו קטעים, טעה לגמרי במראה , בגיל , במה אני עושה, ירדתי עליו כמובן. עכשיו מדברים על אהבות קודמות וגברים. שוב פעם נזכרתי ברפי. הכניס את האקסית להריון ועברו לגור כמו משפחה רוסית מאושרת. כחחח טפו!
עכשיו סקס, עשה חישוב, אם הייתי עם 20 גברים (בערך) ב14 שנים האחרונות, זה אומר 9 חודשים בין לבין. כן בסדר... מזל שאין ממוצעים יבשים בחיים.
טוב נגמר, הלכתי לשים כביסה, אם אני לא אנצל הפעם את הימים החמים האלה שנמשכים כבר 3 שבועות (בהם עדיין לא עשיתי כביסה) זה יגמר בבכי (של כולם, של כולם).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה