פורסם ב1 במאי 2006, 0:50
רק עצב ועצב
מתי יהיה קצת אושר?
באמת! אלה לא רק מילים
אני טוחנת אותן כל כך שהן כמעט מאבדות משמעות
אבל המילים האלה נעוצות במציאות
וברגעים אמיתיים
רגעים שאני נושמת ושנושבים דרכי
רגעים שאני מלקטת ושקוטלים אותי
אני עוברת דרכם והם נערמים מעלי
ענן כבד ושחור כמו גל-עד חי
אני חיה את הרגעים האלה, אני ח-י-ה אותם
אני קמה איתם כל בוקר בקושי
אני נלחמת בהם בעבודה
אני חוזרת אליהם בערב
אני לא ישנה בגללם בלילה
מחכה לריפרוף הקליל של קצת נחת
להרגיש רכות של פירורי אושר על הפנים
כמו פתיתי שלג צחורים וקרירים
אבל עוד יום עבר ועוד אחד בא
ואני רק שורדת עמימות בודדה
אני ח-י-ה את זה, זה שורט ודוקר
זה מכאיב, לא נעים
כך בכל יום שעובר
אז זה לא סתם מילים
מילים לא יכולות לתאר
סתם חיים לא שווים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה