פורסם ב22 בפברואר 2006, 1:35
מה קרה כאן הרגע?? איפה הנקודה שבה התחיל הפיקשוש? האם מבחינתך זה היה כשהייתי רעבה ועייפה ולכן עצבנית? כי מבחינתי זה התחיל עוד קודם, כשהתחלת להיות דיקט. כשנכנסתי לאוטו ולא שמת עלי יד. אין מצב שאני יושבת לידך ואין עלי יד, מבין? כשהמשכת להיות בלוק והיית רציני ולא חייכת. שונאת שרציניים ולא מחייכים ולא מתנהגים כאילו אני הדבר הכי טוב שקרה לך. כשהגענו הביתה ומבלוק הפכת לצמח ואפילו לא שמת לב כשהורדתי את החזיה מתחת לחולצה לידך? כן כן, בדיוק כמו בקטע של רייצ`ל ב"חברים", רק שעשיתי את זה שיהיה לי נוח, אבל היה נחמד אם גם היית שם לב... לא ידעתי שצמח יכול להפוך לברזל. רק מי שעשוי מברזל יתן לי להרדם ולא יגע בי ערב שלם ואז הביתה ושלום שלום כאילו אני רק השכנה שבאה לבקש כוס סוכר.
אני לא מבינה, כל הזמן יש לי הרגשה שאתה מפחד ממני. חשבתי שנגמרו המשחקים של מסיבות כיתה ו` ואפשר לעבור הלאה מלהיות זוג חקלאי שטרקטור יכול לעבור ביניהם (מה עובר בין הילדודס היום? טרקטורון?).
אז מה אם אני לרגע אישה. קשה, עצבנית, קטנונית וריגשית. תהיה אתה גבר לרגע. תפוס אותי, תדביק לי נשיקה צרפתית ותגרום לכל הדברים הרעים להעלם.
יש לי ידיים שמאליות, אין לי מושג מה עושים עם דיקט. בלוקים עושים לי יבלות. צמחים נובלים אצלי חופשי וברזל חסר לי רק בגוף. אפשר לפחות לקבל קצת סוכר...??
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה