פורסם ב12 באפריל 2006, 9:03
החלטתי לתמצת (תמצות זה עניין יחסי, לא ידעתם?) ולתעד את הפרקים מהסידרה בערוץ 8 (כן כן, נתקע לי השלט...), פשוט כי זה נושא שמעניין אותי ואולי מעניין גם אותכם. וגם אם לא, עדיין אתם חייבים לקרוא את זה ולהפנים, לא יודעת מה, אבל להפנים. במיוחד אתם הגברים, תפנימו שאנחנו הנשים הרבה יותר טובות ממכם ותנו כבוד, גם אם זה לא מה שגילו בכלל.
הפרק הראשון נקרא מין המוח.
החבר`ה שם, באנגליה כמדומני, לקחו חבורה של גברים ונשים והתחילו להרביץ בהם ניסויים, על מנת לגלות את ההבדלים בין המינים. להלן הניסויים ומה שהתברר:
הושיבו אותם מול חדשות בטלויזיה, אותן הגישו מגיש זכר ומגישה נקבה. הגברים זכרו חלק ממה שאמר הקריין הזכר ושום דבר, אבל שום דבר, ממה שאמרה הקריינית. יעני, התברר שהגברים חולי סקס... (דההה...)
שאלו בסקר ברחוב כמה פרטנרים היו לך לסקס. הגברים הודו במספר כמעט כפול מהנשים. תוצאה מצופה והגיונית, אולם! כאשר ביצעו אותו סקר תוך בדיקה במכונת אמת, התברר שלמעשה זה אותו המספר לשני המינים (וזה אף יותר הגיוני, כי בסך הכל הם עושים סקס אחד עם השניה). כלומר, הגברים רוצים להיות יותר מתירניים ממה שהם ואילו הנשים מקטינות בכוונה את המספר כדי להראות יותר חסודות.
לבדיקת אמפטיה ואיכפתיות ערכו סקר רחוב עם ילדה שישבה בודדה ובוכיה. הרבה יותר נשים מגברים,באופן משמעותי, עצרו וגם הציעו עזרה.
גם בשאלון ממוחשב לבדיקת אמפטיה, הנשים היו במקום ראשון. הגברים פשוט יצאו חסרי אמפטיה.
בדיקה מעניינת אחרת היתה בדיקה נויירולוגית של יכולת אמפטית. לקחו זוג עם בעיות תקשורת קשות – האשה טענה שבעלה חסר רגשות ואף חי כרווק ממש (אפילו נוהג להביא ספר ולקרוא בו במהלך יציאה משותפת). רצו לבדוק האם הם מפרשים רגשות בצורה שונה. בבדיקת C.T. התברר שאצל האשה יש פעולה בחלק הריגשי של המוח, לגבר לא. נמצא כי החלק במוח שאחראי על רגשות מופעל אצל האשה ולכן היא מפרשת רגשות של אנשים ב-40% יותר מבעלה. אצל הבעל הוא לא הופעל.הפסיכולוגית בתוכנית תימצתה את העניין: שני המינים מעבדים את הדברים בצורה שונה ויש להכיר בשוני כדי שדברים יעבדו בינינו.
המוח הנשי קטן יותר מהגברי, אך זה פרופורציונלי לגודל הגוף, מה שקובע זה שאזורים שונים במוח שונים בגודלם. ההבדלים הגדולים ביותר הם באזור השפה ובאזור התפיסה המרחבית. מסתבר שנשים משתמשות בשתי ההמיספרות לעיבוד השמיעה. הגבר רק בצד הימני. בניסוי חביב בו השמיעו שתי מילים בו-זמנית באזניות, הגברים שמעו רק מילה אחת, הנשים את שתי המילים.
לאחר שהכל מצביע על נחיתות הגברים (חולי סקס, חסרי אמפטיה ויכולת ריגשית), נותנים לגברים הזדמנות להצטיין במשהו שיודעים שהם טובים בו – תחרות. פה נכנס הורמון הטסטוסטרון לפעולה ומשחק תפקיד חשוב. נתנו להם להתחרות במירוץ מכוניות. נמצא שההורמון הזה אצל הגברים הראה תנודות גדולות, אצל הנשים לא היו תנודות לחלוטין. התנודות הללו בהורמון גורמות ללקיחת יותר סיכונים, ואלה עוזרים לנצח.
אצל אחד מהגברים היו רמות הטסטוסטרון גבוהות באופן מיוחד, כלומר הוא אדם תחרותי מאוד, לחוץ שלוקח תחרות ברצינות. אולם, רמות גבוהות ברמה כזאת כבר מביאות לנזק. אותו אדם לוקח סיכונים מיותרים וגם ביומיום נוהג לנצח את הילד שלו בשח מט אפילו שהילד בוכה מכך. בסופו של דבר הוא הפסיד במירוץ רק כי הגזים עם הסיכונים ולקח אחד יותר מדי. לאחר המירוץ, חלה ירידה ברמות הטסטוסטרון ולאחר שהפסיד, אותו אדם היה לא מרוצה ומאוכזב ברמות מוגזמות והיה מוכן להרביץ למישהו. לכן, סוד ההצלחה – רמות מתונות – מספיק לתחרות אבל לא ברמת קטסטרופית לסיכונים מיותרים.
אצל הנשים לא היה את היתרון של הטסטוסטרון, לא היתה עליה. לכן גם, לפי מה שאמרו שם, נשים נוטות פחות למה שנקרא זעם בדרכים.
הטסטוסטרון משפיע על נשים וגברים עוד בזמן הרחם. העובר הוא קודם כל נקבה. העוברים שמיועדים להיות זכרים מתחילים לייצר טסטוסטרון ברמות גבוהות וגופם מתחיל להשתנות.
נמצאו הבדלים בהתנהגות כבר אצל תינוקות בני כמה שעות. התינוקות בנות התעניינו יותר בפנים אנושיות – אוהבות אנשים , הבנים התעיינו בהכל – אוהבים חפצים.
נערכה בדיקה לראות האם רמות הטסטוסטרון עוד בזמן הרחם משפיעות על התנהגות הילד בעתיד, ללא קשר למין שלו. האם יש הבדלים בין בעלי רמות גבוהות לנמוכות (באמצעות דגימות ממי שפיר שנשמרו). ואכן נמצא שהילדים שהיו בעלי רמות גבוהות ברחם מפגינים התנהגות זיכרית יותר מבעלי הרמות הנמוכות. כלומר, עוד בשבוע ה-16 להריון נקבעת כל ההתנהגות של הילד אחר כך.
מדען אחד, הציע תאוריה שעדיין שנויה במחלוקת לפיה אפשר לבדוק לכמה טסטוסטרון נחשפנו ברחם. לפי התיאוריה שלו הגובה בין האצבעות מראה את מידת ההורמון שהיה ברחם. ככל שהקמיצה ארוכה יותר מהאצבע המורה, כך העובר נחשף ליותר טסטוסטרון (האצבעות מראות על רמות טסטוסטרון ברחם כי אותו הורמון אחראי גם על גדילת האצבעות). כדי לנסות לבדוק אם התיאוריה שלו נכונה, נתנו לו צילומי ידים של קבוצת גברים כדי שיחזה לפיהם מי המנצח במירוץ. הוא חזה את התוצאות של 4 מתוך 6 וקלע למקומות הראשונים (כאמור ככל שיש יותר טסטוסטרון האדם יהיה תחרותי יותר ולכן סיכוייו לנצח יגדלו).
בדקו את התיאוריה של אותו מדען שוב והוא היה צריך לחזות הצלחה בניסוי הפעלת שופל, הפעם בקבוצה מעורבת של נשים וגברים. רק אישה אחת הצליחה מבין כל הנשים והיתה במקום הראשון עם אחד הגברים. ניסוי זה בדק את התפיסה המרחבית, בה נמצא יתרון בולט לגברים בסקר ממוחשב שערכו קודם.שוב, כנראה בגלל הטסטוסטרון, הגברים הצליחו יותר. המדען שוב חזה נכון את התוצאות וניבה שאותה בחורה תצליח. ואכן מתברר שהבחורה שהצליחה במשימה היא מהנדסת טיסות ניסוי. היא לא תופסת את עצמה כנשית, תמיד התעניינה בדברים גבריים. זו לא רכישה במהלך למידה. מסתבר שהיה לה יותר טסטוסטרון ברחם, בגלל אורך האצבעות.
אבל גם ברחם העובר עובר רמות שונות של ההורמון ואלה יגרמו בהמשך להבדלים בתחומים הגבריים-נשיים אצל אותו בן אדם.
במבחן האחרון – החלפת חיתול לתינוק, רוב הנשים הצליחו במשימה, הגברים התקשו . הבחור ההוא עם הרמות המוגזמות של הטסטוסטרון בזמן תחרות המירוץ התקשה יותר מכולם. הוא לא הצליח להתחבר לתינוק. לפי עדותו לקח לו זמן אפילו להתחבר עם הילד שלו וגם באופן כללי הוא לא מתחבר טוב לאנשים.
נחמד לראות את ההבדלים בהתנהגות של שני המינים במשימה זו. בסוף ההחלפה הנשים הרימו את התינוקות, הגברים פשוט התרחקו. המשימה בוצעה. אבל מה שמוזר, שדווקא הבחור שלנו היה הגבר היחידי שדיבר והתקשר עם התינוק. כנראה שהתנהגות זו נבעה מכך שהוא מודע לזה שהוא לא אמפטי טבעי ולכן עשה מאמצים גדולים יותר באופן מלאכותי שגרמו לו להתנהג כמו הנשים במשימה זו.
המסקנות הן שהורמון הטסטוסטרון משפיע עוד ברחם והוא זה שגורם להבדלים ולכך שנשים באופן כללי יהיו חזקות יותר בשפה וברגש וגברים בתפיסה המרחבית.
הוא גם גורם לכך שלמעשה כל אחד מאיתנו יהיה מוזאיק של כישורים גבריים ונשיים.
ולסיכום, גברים אתם צודקים כשאתם טוענים שנשים לוקות בתפיסה המרחבית שלהם ולכן לא יודעות לנהוג, אבל נשים, תגידו לגברים שלכם לא להתרגז על זה שדפקתן להם את האוטו, כי הם אמורים להיות חסרי רגשות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה