Google
* סבלנות, הבלוג עדיין תחת בניה.
* הפוסטים הועתקו מהבלוג בתפוז.
* אה כן, הצעות לשיפורים יתקבלו בברכה.
* לא מצליחים להגיב? תזיזו את העכבר לאט מעל חלון התגובות עד שהוא יהפוך לסמן טקסט.

יום שני, 4 בפברואר 2008

האם כל מה שצריך בחיים זה מטרה?/כל מה שצריך בחיים זה מטרה

ואולי "מטרה" לא חייבת להיות מילה גדולה כל כך; חלום שרוצים להשיג, משהו נעלה.
אולי מטרה יכולה להיות גם אינסטלטור שצריך להגיע, שבגללו צריך לסדר קצת את הבית קודם.
פעם אינסטלטור נתפס בעיניי כ: איכס, באסה, מישהו לנקות אחריו, סידור לא כייפי, מיותר.
היום, עצם המחשבה על אינסטלטור שצריך להגיע גורמת לי להזיז את עצמי, להיות יותר אופטימית.
לראות בו מטרה.
ואולי זה לא עצם האינסטלטור, אלא תיקון משהו שהעיק עלי במשך חודשים. כמו סתימות ונזילות.
אבל אז המטרה פשוט משתנה, עושה "שיפטינג", משיפוצניק לתקופה היותר טובה ולאבן שתרד מהלב לאחר השיפוץ.
בכל מקרה נשארת פה איזו מטרה.
אולי ממעקמי המקום שאני נמצאת בו גם אינסטלטור יכול להביא לי את האור? אולי בתקופה מוארת יותר, הוא דווקא יהיה בלתי מורגש, כמו נר בצהרי היום? אולי בתקופה מוארת יותר הוא דווקא יהיה זה שיסתיר לי קצת את השמש, במקום לתת לי להנות ממנה בשקט ובשלווה שאני כל כך חפצה בהם. אולי.
ואולי כשאני אגיע לתקופה המוארת, אני פשוט צריכה לשנות את קו המחשבה שלי ועדיין לחשוב על אינסטלטורים כמטרה.
עליהם ועל רופאי שיניים ובנקים, תשלומים, ביקור אצל ההורים, ארועים משפחתיים, לוויות, הליכה לעבודה וכו'.
כל אחד ואחד מהדברים הלא נעימים שצריך לעבור בחיים, אולי גם כל אחד מאלה הוא מטרה.
מטרה סופית, או מטרה למטרה אחרת, אבל משהו שהוא יעד או מגשים יעד אחר, שעלי להגיע עליו.
אולי אני צריכה לבנות את החיים שלי כאוסף של מטרות. ודווקא מטרות קטנות ולא גדולות. מטרות שאינן דווקא מהנות. ואפילו מטרות שהייתי מעדיפה שלא יחכו לי באופק הקרוב.
מטרות קטנות זו אחר זו כגרם מדרגות. לעלות מדרגה מדרגה. להתרכז בכל אחת מהן. להרגיש את השרירים נמתחים ותומכים. לחוש בהשפעת המדרגה מכף הרגל ולאורך הגוף. להבין שאחרי המדרגה הזאת מגיעה עוד אחת, אבל ביחד הן מתפקדות כאוסף של מטרות.
מדרגה אחת קטנה קל לעבור. גם המדרגה הבאה היא מדרגה אחת. וגם זאת שאחריה. לא חייבים שתיים שתיים, לא חייבים בריצה חסרת אוויר. אפשר להתמקד במדרגה, לראות אותה כדבר שלם שעומד בפני עצמו, לנוע אליה בהליכה איטית, להשתהות בה ולזכור לחוש בסיפוק אחרי שעוברים אותה.
אולי אני לא רוקי. לא חייבת לכבוש את המדרגות ולזנק משמחה בסופן. לא חייבת להסתכל למעלה בכלל. רק להתרכז בהן אחת אחת ולהנות מהדרך.
להבין שכל אחת מהן היא מטרה ודרך.
אני פשוט חייבת לשנן לעצמי ולזכור, שעלי לראות כל דבר בחיים כמטרה, להצמד למטרות קטנות ולדעת שבכל מטרה השגתי איזה יעד.

2 תגובות:

Antonio Montana אמר/ה...

אני חושב שאת צודקת, כמעט בטוח אפילו.
אני ישבתי בלי לעשות כלום מאז השחרור, חוץ מטיול קטן לאירופה, ואחרי זה הצבתי לעצמי מטרה כלשהי, עכשיו עדיין משעמם לי, אבל אני יודע שיש איזו מטרה שאני צריך להשיג ואחר-כך עוד מטרה בשביל שאני אגיע למצב מסוים שבו אני ארצה להגשים עוד מטרות ואהיה גם מצוייד בכלים.

קיצר, לפוסט הזה יש מטרה. :)

אנונימי אמר/ה...

רשימת בלוגים נחמדה יש לך. חכי חכי.

בקשר לפוסט:
Whatever gets you through the day is good.

מסר חשוב לנכנסים:

אהא!

בניית אתרים