פורסם ב6 בפברואר 2006, 0:36
למה יש אנשים שכל כך קשה להם, שכל כך רע להם, כל הזמן. למה יש אנשים שלא יודעים לעמוד על שלהם, שלא יודעים להיות אדישים שלא יודעים להתקיף חזרה כשתוקפים אותם, אלא רק להתגונן וגם זה בחוסר הצלחה. למה יש אנשים שנסוגים במקום לשעוט קדימה במצח נחושה. למה יש אנשים שנפגעים כל כך מהר מכל שטות, מכל אחד. למה יש אנשים שלא מוצאים את הדרך שטיפשים מהם מצאו. למה יש אנשים שלא מסתדרים איפה שחסרי יכולת מהם הסתדרו. למה יש אנשים שחושבים על דברים שהם לא צריכים לחשוב, שמהססים במקום להחליט, שבוחרים לברוח, להתחמק, לשבת על הגדר או לחילופין לנגח בלי לחשוב ואז להצטער. למה יש אנשים שלכאורה הכל בסדר איתם והם לא שונים מאף אחד אחר, אבל הם כן, ובגדול. למה יש אנשים שבוחרים שוב ושוב בדפוסים הלא נכונים למרות שהם אף לא הביאו למשהו טוב. למה יש אנשים שלא מוצאים את עצמם אפילו אם פרוז`קטור יאיר עליהם באמצע מגרש כדורגל נטוש. למה יש אנשים שיהיו מוקפים בהמון ותמיד ישארו בודדים.
נפלים של האבולוציה אנחנו, האנשים האלה. לא מיועדים לשרוד. בעולם אחר כבר היינו נכחדים. בעולם אחר, פחות סלחני, שלא מאפשר בלוגים משתפכים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה