ככל שאני לומדת להכיר אתכם, אתם מתגלים כיותר ויותר פשוטים וצפויים.
אז מה הבעיה? הבעיה שאני, בתור אישה, לא יכולה לחשוב באופן פשוט וצפוי. לכן אני עדיין, עם כל הניסיון והשנים שעלי, עדיין מופתעת עד כמה אתם פשוטים, עד כמה קל לכבוש אתכם או, לחילופין, עד כמה מהר אתם נעלמים כשאני לא משחקת במשחק תום וג'רי, כשאתם התום ואני הג'רי - קשה להשגה, קולית, מכאיבה כשצריך ואז, באתנחתת המירוץ, מאנפפת בריסיי הארוכים לקראת המרדף המתחדש.
מה שקורה הוא ששוב ושוב אני נפגשת עם השבלוניות שלכם ומסרבת להודות שזה כל מה שיש. לא מוכנה לקבל את זה. לא מצליחה להכנס לראש פשוט יותר משלי. ואז אני מאבדת אתכם. זאת הסיבה שכל הנסיון שלי וכל השנים שלי אתכם שווים, בדיוק ולא טיפה אחת מעל, לפעם הראשונה בה התאהבתי, לפני 20 שנה.
אני מכירה אתכם, מכירה את כל הצעדים הנכונים שיקשרו אתכם אלי ועם זאת לא מסתדרת עם קשר סבתא פשוט. קצת כי אני לא מצליחה לתפוס שזה כל כך פשוט וקצת כי אולי אני מכוונת בכלל, מבלי משים, לגובלן מסובך, אבל הרבה יותר מעניין.
מצד שני, כשאני כבר כן זורמת אתכם והופכת פשוטה וצפויה, אז אני נכנסת למגרש שלכם, באמצע המשחק?? ברור שזה לא מוצא חן בעיניכם. אז פתאום, כשאני פשוטה וצפויה כמוכם, אתם כבר לא רוצים בי יותר. כשאני אוהבת ומרעיפה חיבה, זה מבלבל אתכם. כמו תום, אתם הרי מתכננים על הארוחה שבדרך, לא צפיתם שתשכבו עם בטן מלאה וכפתור פתוח על הספה, מחטטים בין השיניים בקיסם, לא זוכרים שאכלתם בכלל וסובלים כאבי גזים...
מוסיפה תווית חדשה:
אז מה הבעיה? הבעיה שאני, בתור אישה, לא יכולה לחשוב באופן פשוט וצפוי. לכן אני עדיין, עם כל הניסיון והשנים שעלי, עדיין מופתעת עד כמה אתם פשוטים, עד כמה קל לכבוש אתכם או, לחילופין, עד כמה מהר אתם נעלמים כשאני לא משחקת במשחק תום וג'רי, כשאתם התום ואני הג'רי - קשה להשגה, קולית, מכאיבה כשצריך ואז, באתנחתת המירוץ, מאנפפת בריסיי הארוכים לקראת המרדף המתחדש.
מה שקורה הוא ששוב ושוב אני נפגשת עם השבלוניות שלכם ומסרבת להודות שזה כל מה שיש. לא מוכנה לקבל את זה. לא מצליחה להכנס לראש פשוט יותר משלי. ואז אני מאבדת אתכם. זאת הסיבה שכל הנסיון שלי וכל השנים שלי אתכם שווים, בדיוק ולא טיפה אחת מעל, לפעם הראשונה בה התאהבתי, לפני 20 שנה.
אני מכירה אתכם, מכירה את כל הצעדים הנכונים שיקשרו אתכם אלי ועם זאת לא מסתדרת עם קשר סבתא פשוט. קצת כי אני לא מצליחה לתפוס שזה כל כך פשוט וקצת כי אולי אני מכוונת בכלל, מבלי משים, לגובלן מסובך, אבל הרבה יותר מעניין.
מצד שני, כשאני כבר כן זורמת אתכם והופכת פשוטה וצפויה, אז אני נכנסת למגרש שלכם, באמצע המשחק?? ברור שזה לא מוצא חן בעיניכם. אז פתאום, כשאני פשוטה וצפויה כמוכם, אתם כבר לא רוצים בי יותר. כשאני אוהבת ומרעיפה חיבה, זה מבלבל אתכם. כמו תום, אתם הרי מתכננים על הארוחה שבדרך, לא צפיתם שתשכבו עם בטן מלאה וכפתור פתוח על הספה, מחטטים בין השיניים בקיסם, לא זוכרים שאכלתם בכלל וסובלים כאבי גזים...
מוסיפה תווית חדשה:
10 תגובות:
רק בשביל התווית שווה הייה
לקרוא את הרשומה
I'm a sucker 4תוויות
אבל את הריי יודעת את זה
כן, גם אני הייתי, אבל פה כבר לא מתאים התוויות השטותניקיות כמו בתפוז.
החיים פשוטים כשיש הכללות פשוטות.
אני חושב שאני אפילו יותר פשוט מזה. מוותר על הקטע של הקשה להשגה.
לעומת זאת אני לא בטוח שבנות הן כל-כך מסובכות. הן פשוט נורא לא הגיוניות אז קשה לעקוב :-ף. רובן לפחות.
ואת יודעת מה הכי מוזר? שהתחושה הזו תמיד הדדית. זה בדיוק מה ש(רוב) הגברים מרגישים: שהם כל כך פשוטים, והנשים משתמשות במסרים נסתרים או פועלות בניגוד לשכל הישר או ההגיון.
כנראה שזה נכון לכולם, בלי קשר לגברים או נשים.
חוץ מזה, ראית את החולצה הזו? (יש לה שני צדדים, תבדקי את שניהם...)
http://tinyurl.com/6bkm7m
מייקי,
אני חושבת שיש סדר גם במה שאתה חושב שהוא אי-ההגיון של הבנות.
אני כן חושבת שאנחנו מורכבות יותר, ולו רק בגלל היכולות המילוליות הטובות יותר שלנו והיכולת הרגשית החזקה יותר.
אבל גם במורכבות הזאת יש סדר ויכולת ניבוי יחסית. הרי אף אחד מאיתנו לא המציא את הגלגל.
אני אגיד לך מתי הבעיה מתחילה, כשאחד מהצדדים לא מוכן, לא יכול, או סתם לא מעוניין, לעצור רגע ולתכנן את הצעדים שלו בהתאם לאיך שהצד השני חושב. או להפך, כשאחד הצדדים כן עושה את זה, אבל הצד השני לא מעריך.
ולפעמים זה סתם לא מסתדר בין שניים, גם זה קורה.
מיכאל, חיזקת את דברי עכשיו, או שנדמה לי?
מה שמוזר הוא שאני שתמיד נגד הכללות בעולם האמיתי ואף פעם לא מכלילה ברגיל, נוטה כל כך להכללות בפוסטים שלי...(ואני עומדת מאחורי כל אחת ואחת מהן!)
הלינק שלך לא תקין. הב אחד חדש.
נכון שסטטיסטית יש לכן יכולת מילולית טובה יותר, אבל זה לא תמיד תופס (במקרה שלי למשל זה ממש לא תופס). בקשר לרגש, רגש לא בהכרח עושה הגיון. לפעמים להפך.
אבל עם בהכללות עסקינן אז בנות הן דווקא כן לא הגיוניות. לעיתים קרובות ממש לא הגיוניות להכעיס. יש לא מעט נשים שבזות להגיון ולרציונליות, וזה גורם להן ולמי שבמגע איתן לסבל. והן מנסות לעיתים להדביק בזה גם את הגברים שאיתן.
למרבה המזל יש לכלל זה גם כמה יוצאות מן הכלל.
אני אגב מסכים איתך שהמשחק האידיוטי בין המינים נתמך ע"י הגברים. לדעתי הוא נורמה מקובלת ששני הצדדים עוזרים לתחזק. ואני חושב ששני הצדדים סובלים בשל כך.
אני לא בטוח
אבל נדמה לי שזכור לי שאת
לא כ"כ אוהבת ללחוץ על לינקים
ובכול זאת הינה לינק למה שהאקסית שלי
חושבת עלי
אזהרה: הלינק הוא לבלוג של משהיא שיש לך הכרות קלה איתה בתפוז
ולא זו לא דבורית או אך שיקראו לה
תקראי את הרשומות ונסי לנחש מי אני
(אבל אל תגלי)
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1257374
אה, כי אתן כל כך פשוטות להפעלה. קדחת.
ערב טוב לך,
קודם כל בעניין ההכללות שאת עושה: ללא קשר למינך הן פשוטות וצפויות, ולא שונות במאום ממה שחושבות רוב הנשים על גברים או ההיפך. מלבד זאת, העובדה שאת עומדת מאחוריי הכללותייך לא הופך אותן לנכונות, כל שכן לנבונות.
קשה לנו להודות, לנשים ולגברים, אבל אנחנו דומים זה לזו הרבה יותר מכפי שאנחנו מוכנים להודות. יש הבדלים כמובן, ביננו הגברים לביניכן הנשים, אבל להבנתי הבדלים אלה הם יותר של צורה או דרך התבטאות, מאשר הבדלים מהותיים פרופר. גם אתן וגם אנחנו כמהים לאהבה, גם אנחנו כמוכן כמהים לאינטימיות. כמוכן כמונו - אנו זקוקים לבטחון, רגשי, פיזי או אחר.
במקרה שלי, הוא דומה לשלך רק הפוך: אני נאלץ להתמודד התמודדות חסרת תקווה עם אשה פשוטה וצפויה שבמהלך החודשיים וחצי שהיינו נאהבים נאלצתי לחיות בחרדה ובכוננות ספיגה מהפרידות שהיא יזמה, עד שלבסוף הרמתי את ידיי. ולמרות שבאיזשהו אני יכול להבין מדוע רצתה להיפרד, ברמה אחרת אינני מבין. אני חושב שאינני מבין לא בדיוק משום שאינני יכול, אלא פשוט מכיוון שאין באמת מה להבין.
אני יודע שמשהו חיובי היא חשה כלפיי, שכן בכל פעם שיזמה פרידה והתעקשתי לחזור היא קיבלה אותי שוב, אם לא באהבה אז לפחות בחיבה.
ומה עשיתי? נתתי את המיטב שבי. כמעט את כל כולי. הרעפתי אהבה וחיבה ללא סוף, גם כשהיא ידעה שהיא פוגעת. כתבתי לה מכתבי אהבה, ומעולם לא כתבתי למישהי מכתבי אהבה קודם לכן. הייתי סבלני וסובלני, וניסיתי לספוג הכל ממנה. אפילו הצעתי לה שנמשיך בקשר לפי רצונותיה וצרכיה שלה, ולא לפי אלה שלי, וגם זה לא עזר.
זה הצד שלי בסיפור. את הצד שלה, מלבד אי אילו דברים שאמרה או רמזה עליהם, לצערי אני לא יודע.
האהבה אליה מכלה אותי, עד עכשיו, והשמיים שלי בודדים מתמיד.
ולעניין אחר והוא השיט, שראיתי פה ושם בפוסטים שלך שאת מתעניינת בו:
אציע לך להצטרף לאחד ממועדוני השיט בעיר, וכך ללא תשלום או בתשלום נמוך יחסית תוכלי ללמוד להשיט סירות מפרש. מלבד זאת אם את מעוניינת, תוכלי ללמוד את כל קורס הסקיפרים בעצמך מלבד את החלק המעשי והטסט שלהם תצטרכי מורה ועליהם לשלם. ובלי קשר ועם קשר, יכול להיות שאם תתחילי לעסוק בשיט באופן מעשי אולי גם תמצאי גבר כלבבך שתוכלו לאהוב אחד את השניה.
המשך ערב נעים, שנטידווה
הוסף רשומת תגובה