בוא נראה, אני פרה שמנה שצריכה דיאטה, לעשות את המובן מאליו או לפנות לאיזה "נטורופת" שיתן לי תפריט של גבינה, ירקות וכדורים?

התשובה בגוף השאלה, לא?
השאלה היא לא שלי, כמובן.
מישהי בעבודה, שתמיד היתה 'גדולה' ושיש לה שכל בכל המובנים האחרים, החליטה פתאום שבחיים היא לא היתה 'כזאת גדולה' ושהיא צריכה להוריד במשקל.
איפה היית עד עכשיו? זאת השאלה שלי.
בפועל אימצתי (בכל הכוח) פרצוף מבין ושתקתי.

אחר כך היא אמרה שהיא התחילה ללכת לנטורופת שנותן לה כדורים או טיפות, לא הבנתי בדיוק איזה מהם (אולי גם וגם, מה זה מזיק...) ותפריטים מדוייקים. את נורמלית?!?!?! זה סתם זבל במקרה האחד, או שזה ממש יכול לפגוע בבריאות שלך, במקרה השני, צעקתי עליה.
בפועל, אימצתי (בכל הכוח) פרצוף מבין ולחשתי - זה אולי מזיק או לא שווה כלום.
"אני חייבת משהו שיתן לי את הדחיפה הראשונה", היא ענתה לי.
אני אימצתי פרצוף מבין (בכל הכוח) והינהנתי בהבנה.

שבוע מאוחר יותר, אימצתי מראש (בכל הכוח) פרצוף מבין ושאלתי - איך הולכת הדיאטה?
"קשה", היא ענתה, "שבוע ראשון זה רק גבינה וירקות, חוץ מהטיפות".
אני התפרצתי - מה, את מפגרת??? את רוצה לשלם למישהו שיגיד לך מה לעשות עם המובן מאליו? תשלמי לי! אני אגיד לך בדיוק מה לאכול ואיזה תרגילים לעשות וכן, לא נעים לשמוע, אבל התעמלות דרך קבע היא חלק מהעניין!
בפועל אימצתי (בכל הכוח) פרצוף מבין והתעניינתי - ומה מותר לאכול בשבוע השני?
"בשבוע השני, מותר לי מנת בשר בנוסף ביום". אני בהלם, בשוק, מעולפת על הרצפה - סחטיין, כל הכבוד לך על המאמץ שאת משקיעה, על כך שאת מחזיקה כל כך יפה, איך ירדת במשקל, רואים שהטיפות עוזרות, אחלה דיאטה. באמת.
בפועל אימצתי (בכל הכוח) פרצוף מבין ובפנים התפוצצתי...

נו באמת! גם אני יכולה להגיד לאנשים לאכול רק גבינה וירקות בשבוע אחד, להוסיף מנת בשר ביום בשבוע השני, חכו, נראה מה השבוע השלישי יביא, הפתעה... אולי תוספת של הלבן של הביצה, לתת להם לשתות מים מבקבוק של טפטפת, לקרוא לעצמי נטורופתית ולחיות ברווחה!

למה אני לא עושה את זה? כי אני לא ר-מ-א-י-ת!

כמה אנשים יכולים להיות טיפשים? כמה כמה ולמה למה?? אני לא רוצה לזלזל באופן גורף, למרות שאני מאוד רוצה לזלזל באופן גורף, אבל פשוט קשה לי להבין איך אנשים שידעו לחשוב עצמאית ונכון בכל תחום אחר, נופלים בתחום שונה. האם זה בעיקר נשים, האם תעשיית הדיאטות אשמה, האם העובדה שלא הונחלה חשיבה ביקורתית בילדים כשהם עדיין צעירים היא הסיבה, האם זה בגלל שאין מלחמת חורמה בזבלים שמשווקים את עצמם כעושי ניסים?
מה זה משנה, למה אני יכולה להבין שזו לא הדרך ושאין פתרון פלא, למה אני מבינה את רזי האכילה הנכונה (אפשר לחשוב...), השמירה על הבריאות ועל המשקל והם לא? מה לא בסדר בתמונה הזאת?

אגב, אותה אחת, לפני שפנתה לנטורופת, חיסלה מול עיניי בארוחת צהרים אחת בפסח, כמה מצות עם מרגרינה וריבה עליהן. עכשיו היא אוכלת רק גבינה וירקות. אה, וגם כמה טיפות מים. וגם יצאה לבלות ושברה את הדיאטה כשאכלה שני זיתים. שני זיתים!
היא משלמת הרבה כסף, היא מקבלת בדיוק את התמורה בעדו.
טיפשי, אבל חכם מאוד, כי זה עובד. השאלה באיזה מחיר. לדעתי מיותר ומטומטם מאוד.



תוספת בונוס לפוסט:

מישהי אחרת בעבודה, אמא לילדים, לא דקיקה בעצמה, בלשון המעטה, סיפרה איך, כנראה בגלל בעיות המזון העולמיות, בעלה לא מצא אורז לבן והביא אורז חום הביתה מהקניות. היא לא ידעה מה זה בכלל, הילדים התלוננו על הטעם. אני, שוב שתקתי, אבל באמת מה שרציתי לספר לה, זה שאורז חום הוא לא כזה נורא. משרים אותו חצי שעה-שעה במים ואז מבשלים אותו רגיל כמו אורז לבן.
איך זה שבן אדם מבוגר נתקל פעם ראשונה בחיים שלו באורז חום? איך?????
ומה שחשוב פה, שמדובר באמא לילדים שהתזונה שלה ושל הילדים שלה אמורה להיות חשובה לה.
אנשים, פשוט תתביישו לכם/זה לא פלא שאתם נראים כמו שאתם נראים (ובטח גם הילדים שלכם...).