15 שנה של יצור מופלא הסתיימו.
היום בסביבות 8 בבוקר היא נרדמה כדי לא לקום יותר.
הו מנדי...
אין מנדי יותר.
חבילת אושר פרוותית, התינוקת שלי, נגמרה ברגע אחד, ככה פתאום.
אין מנדי יותר.
זה השיר שלה, גם אם לא ידעה שהיא קרויה על פיו. גם אם אמא שלי אמרה לי פעם שהיא לא תדע שקוראים לה מנדי מרוב שמות חיבה שהמצאתי לה במהלך השנים.
בי בי, מנדי. יום אחד זה יקלט לי שאת מתה.
3 תגובות:
היא הייתה יפהפייה, וזה פוסט יפהפה. עברתי את זה גם, ואת מה שיש לי להגיד לך כבר אמרתי.
אני לא יכול לשמוע את השיר גם עכשיו כי זה יעשה לי מאוד עצוב ואני בטח אבכה. שירים שעושים לי אסוסיאציות לדברים מאוד עצובים גורמים לי לבכות.
קבלי חיבוק ענקי שאין לו גבולות ואני פה בשבילך, ואני גם מאמין שאני מדבר בשם כל המגיבים והקוראים האחרים, חלקם שקטים, חלקם לא, שנחפשים למדהימותך שוב ושוב.
האגדה של מנדי לנצח תימשך.
עצוב לי שאת עצובה. אני עם אנטוניו.
וזהו.
תודה מייקי ואנטוניו :(
הוסף רשומת תגובה