ככל שאני לומדת להכיר אתכם, אתם מתגלים כיותר ויותר פשוטים וצפויים.
אז מה הבעיה? הבעיה שאני, בתור אישה, לא יכולה לחשוב באופן פשוט וצפוי. לכן אני עדיין, עם כל הניסיון והשנים שעלי, עדיין מופתעת עד כמה אתם פשוטים, עד כמה קל לכבוש אתכם או, לחילופין, עד כמה מהר אתם נעלמים כשאני לא משחקת במשחק תום וג'רי, כשאתם התום ואני הג'רי - קשה להשגה, קולית, מכאיבה כשצריך ואז, באתנחתת המירוץ, מאנפפת בריסיי הארוכים לקראת המרדף המתחדש.
מה שקורה הוא ששוב ושוב אני נפגשת עם השבלוניות שלכם ומסרבת להודות שזה כל מה שיש. לא מוכנה לקבל את זה. לא מצליחה להכנס לראש פשוט יותר משלי. ואז אני מאבדת אתכם. זאת הסיבה שכל הנסיון שלי וכל השנים שלי אתכם שווים, בדיוק ולא טיפה אחת מעל, לפעם הראשונה בה התאהבתי, לפני 20 שנה.
אני מכירה אתכם, מכירה את כל הצעדים הנכונים שיקשרו אתכם אלי ועם זאת לא מסתדרת עם קשר סבתא פשוט. קצת כי אני לא מצליחה לתפוס שזה כל כך פשוט וקצת כי אולי אני מכוונת בכלל, מבלי משים, לגובלן מסובך, אבל הרבה יותר מעניין.
מצד שני, כשאני כבר כן זורמת אתכם והופכת פשוטה וצפויה, אז אני נכנסת למגרש שלכם, באמצע המשחק?? ברור שזה לא מוצא חן בעיניכם. אז פתאום, כשאני פשוטה וצפויה כמוכם, אתם כבר לא רוצים בי יותר. כשאני אוהבת ומרעיפה חיבה, זה מבלבל אתכם. כמו תום, אתם הרי מתכננים על הארוחה שבדרך, לא צפיתם שתשכבו עם בטן מלאה וכפתור פתוח על הספה, מחטטים בין השיניים בקיסם, לא זוכרים שאכלתם בכלל וסובלים כאבי גזים...
מוסיפה תווית חדשה:
אז מה הבעיה? הבעיה שאני, בתור אישה, לא יכולה לחשוב באופן פשוט וצפוי. לכן אני עדיין, עם כל הניסיון והשנים שעלי, עדיין מופתעת עד כמה אתם פשוטים, עד כמה קל לכבוש אתכם או, לחילופין, עד כמה מהר אתם נעלמים כשאני לא משחקת במשחק תום וג'רי, כשאתם התום ואני הג'רי - קשה להשגה, קולית, מכאיבה כשצריך ואז, באתנחתת המירוץ, מאנפפת בריסיי הארוכים לקראת המרדף המתחדש.
מה שקורה הוא ששוב ושוב אני נפגשת עם השבלוניות שלכם ומסרבת להודות שזה כל מה שיש. לא מוכנה לקבל את זה. לא מצליחה להכנס לראש פשוט יותר משלי. ואז אני מאבדת אתכם. זאת הסיבה שכל הנסיון שלי וכל השנים שלי אתכם שווים, בדיוק ולא טיפה אחת מעל, לפעם הראשונה בה התאהבתי, לפני 20 שנה.
אני מכירה אתכם, מכירה את כל הצעדים הנכונים שיקשרו אתכם אלי ועם זאת לא מסתדרת עם קשר סבתא פשוט. קצת כי אני לא מצליחה לתפוס שזה כל כך פשוט וקצת כי אולי אני מכוונת בכלל, מבלי משים, לגובלן מסובך, אבל הרבה יותר מעניין.
מצד שני, כשאני כבר כן זורמת אתכם והופכת פשוטה וצפויה, אז אני נכנסת למגרש שלכם, באמצע המשחק?? ברור שזה לא מוצא חן בעיניכם. אז פתאום, כשאני פשוטה וצפויה כמוכם, אתם כבר לא רוצים בי יותר. כשאני אוהבת ומרעיפה חיבה, זה מבלבל אתכם. כמו תום, אתם הרי מתכננים על הארוחה שבדרך, לא צפיתם שתשכבו עם בטן מלאה וכפתור פתוח על הספה, מחטטים בין השיניים בקיסם, לא זוכרים שאכלתם בכלל וסובלים כאבי גזים...
מוסיפה תווית חדשה:
