על אשליית לוח השחמט שתעשה לכם בלגאן בראש ועל עוד כמה אשליות שתעדיפו לשכוח

מסתבר שיש שתי רמות של קוגניציה. רמה 1 היא המודעת, החושבת, הלומדת, ורמה 2 שהיא, בעצם, כל השאר... כלומר, כל התהליכים הלא מודעים ואותם רגעים בהם אנחנו לא צריכים לחשוב, או לא מתאמצים לחשוב.
כל למידה של משהו חדש מתרחשת ברמה 1: שם חדש, שפה חדשה, רכיבה על אופניים וכדומה.
ללמוד לנהוג, זאת רמה 1, להגיע הביתה בנהיגה בלי ששמתם לב, זאת רמה 2.
ההסבר שהכי אהבתי להבדל בין הרמות הוא כששואלים אותכם "מה נשמע?" בדרך כלל עונים משהו חיובי בלי לחשוב, זאת רמה 2, כי אם היינו מתעכבים לענות על התשובה באמת, היינו מתחילים להפעיל תהליכי חשיבה, רמה 1, ולספר על כל מיני תחלואים שחשנו ומאורעות שליליים שעברנו.

אבל רמה 2 לא פראיירית כמו שהיא נשמעת, הנה דוגמה:


נכון אין מצב שהריבועים A וB הם באותו גוון של אפור?

אז דווקא כן.
הם כן.
אכן כן.
לגמרי כן.
כן בטוח.
כן!
מספיק! הנה ההסבר:






רמה 1 מתקשה לתפוס את הצבע של שני הריבועים כזהה, כי היא מתקשה להתגבר על תהליכי התפיסה האוטומטיים של רמה 2, למשל פיצוי היתר על הצל. לרמה 2 יש הרגלים והיא לא מוותרת עליהם כל כך מהר (הסבר מפורט בהרצאה למטה, בערך מדקה 16).
כמו שנאמר, יש אנשים שלא נותנים לרציונלי לבלבל אותם, כי האשליה חזקה ממנו.

ובמעבר חד, מה אתם אומרים, אשה למטבח, וגבר, גבר כמו במילות השיר הידוע: "אבא הלך לעבודה..."? לא אה, אנחנו לא שובניסטים.
אז בואו ננסה משהו אחר, אולי גזענים? הלו! ממש ממש לא.
טוב, אז יש לכם תשובה לאת מי תעדיפו, את הילדים שלכם, או את ההורים שלכם? בטוחים שלא? כי כן יש לכם.
גם אם לא ידעתם, רובכם מעדיף אנשים צעירים על פני מבוגרים, אתם חזק בסטריאוטיפים ובדעות הקדומות וכמעט בכל אחד מסתתר שובניסט קטן בין קפלי קליפת המוח (כולל הבנות).
>IMPLICIT ASSOCIATION TEST (או IAT) הוא מבחן שמגלה את הסטריאוטיפים שלכם.
סטריאוטיפים הם רמה 2. הם הקשרים והכללות שלמדנו והפמנו כדי שלא נצטרך לחשוב על כל דבר. הם מחוץ למודעות וזאת הסיבה שאנחנו לא שמים לב כשאנו משתמשים בהם. לכן, גם קשה להפטר מהם.

להתנסות במבחנים אפשר כאן: מבחני אסוציאציות חבויות

ההשלכות לחשיבה התת מודעת הזאת - לאשליות שהיא משכנעת אותנו באמיתותן ולדעות שהיא שומרת על קבעונן - הן די ברורות. הנה סיבה לכך שמסדרי זיהוי הם מסוכנים, הנה למה נראה לי שהשופט דרורי היה מגיע לגדולות, לא בבית המשפט העליון, אלא באחוזי הסטריאוטיפים של ה-IAT, הנה מדוע פרסומות כמו הפרסומת לבירה של גולדסטאר - "אני לבד", הן זבל מהסוג הנחות ביותר ועם זאת המוצלח ביותר, כי הן מכוונות בדיוק לסטריאוטיפים החבויים האלה שלנו.
וזה למה יש אנשים שחושבים שקורים להם ניסים (כן נו, עדיין לא נרגעתי מההוא).

מקור - youtube
וחוץ מזה, אני מנצלת את הבמה, לפני שכל מיני עמוס כרמלים יתפסו לי אותה ל: ספר מומלץ - לא רציונלי ולא במקרה של דן אריאלי (ומי שיקרא אותו מוזמן להעביר אותו אחר כך אלי, בתנאי שהוא לא מאלה שמעבירים את האצבע על הלשון לפני שהם מעבירים דפים)