* סבלנות, הבלוג עדיין תחת בניה. * הפוסטים הועתקו מהבלוג בתפוז. * אה כן, הצעות לשיפורים יתקבלו בברכה. * לא מצליחים להגיב? תזיזו את העכבר לאט מעל חלון התגובות עד שהוא יהפוך לסמן טקסט.
כן, srablog.nana10.co.il/tblogread.asp?bl og=468624&blogcode=9806956 זה לינק מלפני שנה (!) שהזויה מצאה לנכון לשים ברשומה האחרונה שלה. אני חושבת שפעם הוא גם הגיע אלי, אבל המשיך. אני לא יודעת לנקד, סליחה אני לא יודעת לשווק את עצמי, ככה אומרים לי, ונמאס לי לראות אפס תגובות. אני לא יודעת אם זו בעיה של שיווק או של כתיבה ולא מעניין אותי להיות בינונית.
בהחלט לא בעיה של כתיבה ואחד הדברים שממש לא ניתן לומר עלייך זה שאת בינונית. לדעתי זה עניין של פלטפורמה. הזוייה כותבת בדה מרקר ובתפוז, שם יש תנועה מתמדת של קוראים ומגיבים. פה אין.
סום, איזו הפתעה, את עוד פה?! הייתי בתפוז ולא הגעתי לאפלטון או למספר כניסות מנופח שכזה. ובכל מקרה, אני לא חוזרת לשם. לבד זה לא בשבילי וקהילה זה לא בשבילי, אין לי מקום גם ברשת.
קשה לי להאמין שאין לך מקום ברשת. יכול להיות שאני טועה, אבל לי נראה שמעבר לכל העניין של כניסות ופרסום, את כותבת כי את אוהבת לכתוב. את טובה בזה (יותר נכון, מצויינת) ומעניינת (אחרת לא הייתי ממשיכה לעקוב). אני מבינה את הצורך בתגובות ותשומת לב - אחרת גם אני הייתי כותבת למגירה ולא בבלוג. לכן היה לי קשה בבלוגר. אם אני זוכרת נכון, פתחת פעם בלוג בדה מרקר, לא? זו לא פלטפורמה מושלמת, רחוק מזה, אבל יש שם יותר אינטראקציה עם אנשים, יותר מגיבים וגם יותר נוח למצוא בלוגרים טובים שמעניין לקרוא. אולי כדאי לנסות שוב?
תסלחי לי שאני מתמקד בזוטות (עניין של הרגל קשה להיגמל) את באמת חושבת שהיא יודעת לנקד?! ראשית ישנן תוכנות ניקוד שנית אם תשימי לב הזוייה מנקדת מילים בודדות ובאופן מוזר מאוד את אלו שאין כל קושי לקרוא ללא ניקוד זה לא כחמה גדולה ולא כישרון גדול. הניקוד שלה מדגיש את כישוריה אלה מעצים את עליבותה. בכול רשומה ורשומה שלה ניתן להבחין במס' מילות מפתח שחוזרות על עצמן שוב ושוב כך גם בתגובות למגיבים . אני יכול להבין אך ניתן להתרשם לחיוב מרשומה אחת אבל אחרי קריאה של מס' רשומות הסחי עולה. (לפעמים לוקח שנה וקצת עד שהוא מתפרץ) אז למה לך להיות כמו הזוייה למה שלא תרצי להיות כמו פנינה רוזומבלום שעשתה כל הדרך לפיסגה על הגב.
טוב תראי הכתובת שמסרת לא תקינה מביאה אותי לשום מקום. אז אשמתך, אשמתך שהייתי צריך להיכנס להזוייה (לבלוג) ולחפש את זה שם. אוי האימה האימה כמה קשה לרפרף כשהעיניים צורבות כאילו אני עומד מטר מרתך בעבודה. איזה מזל שכבר שבועיים אני לא ממש אוכל ואין מה להקיא. בכול אופן לא מצאתי ואין לי כל רצון לשוב ולחפש. אני השארתי את הזוייה לאחרים שיקח אותה מי שירצה בה!
18 תגובות:
קרה משהו?
כן,
srablog.nana10.co.il/tblogread.asp?bl
og=468624&blogcode=9806956
זה לינק מלפני שנה (!) שהזויה מצאה לנכון לשים ברשומה האחרונה שלה.
אני חושבת שפעם הוא גם הגיע אלי, אבל המשיך.
אני לא יודעת לנקד, סליחה אני לא יודעת לשווק את עצמי, ככה אומרים לי, ונמאס לי לראות אפס תגובות.
אני לא יודעת אם זו בעיה של שיווק או של כתיבה ולא מעניין אותי להיות בינונית.
בהחלט לא בעיה של כתיבה ואחד הדברים שממש לא ניתן לומר עלייך זה שאת בינונית.
לדעתי זה עניין של פלטפורמה.
הזוייה כותבת בדה מרקר ובתפוז, שם יש תנועה מתמדת של קוראים ומגיבים.
פה אין.
סום, איזו הפתעה, את עוד פה?!
הייתי בתפוז ולא הגעתי לאפלטון או למספר כניסות מנופח שכזה. ובכל מקרה, אני לא חוזרת לשם.
לבד זה לא בשבילי וקהילה זה לא בשבילי, אין לי מקום גם ברשת.
כן , עדיין פה :)
קשה לי להאמין שאין לך מקום ברשת.
יכול להיות שאני טועה, אבל לי נראה שמעבר לכל העניין של כניסות ופרסום, את כותבת כי את אוהבת לכתוב. את טובה בזה (יותר נכון, מצויינת) ומעניינת (אחרת לא הייתי ממשיכה לעקוב).
אני מבינה את הצורך בתגובות ותשומת לב - אחרת גם אני הייתי כותבת למגירה ולא בבלוג. לכן היה לי קשה בבלוגר.
אם אני זוכרת נכון, פתחת פעם בלוג בדה מרקר, לא?
זו לא פלטפורמה מושלמת, רחוק מזה, אבל יש שם יותר אינטראקציה עם אנשים, יותר מגיבים וגם יותר נוח למצוא בלוגרים טובים שמעניין לקרוא.
אולי כדאי לנסות שוב?
בדה מרקר אנשים מוזרים.
:-))
בלוגרים הם אנשים מוזרים.
תסלחי לי שאני מתמקד בזוטות
(עניין של הרגל קשה להיגמל)
את באמת חושבת שהיא יודעת לנקד?!
ראשית ישנן תוכנות ניקוד
שנית אם תשימי לב הזוייה מנקדת מילים בודדות ובאופן מוזר מאוד את אלו שאין כל קושי לקרוא ללא ניקוד
זה לא כחמה גדולה ולא כישרון גדול.
הניקוד שלה מדגיש את כישוריה אלה מעצים את עליבותה. בכול רשומה ורשומה שלה ניתן להבחין במס' מילות מפתח שחוזרות על עצמן שוב ושוב כך גם בתגובות למגיבים .
אני יכול להבין אך ניתן להתרשם לחיוב מרשומה אחת אבל אחרי קריאה של מס' רשומות הסחי עולה.
(לפעמים לוקח שנה וקצת עד שהוא מתפרץ)
אז למה לך להיות כמו הזוייה למה שלא תרצי להיות כמו פנינה רוזומבלום
שעשתה כל הדרך לפיסגה על הגב.
טוב תראי הכתובת שמסרת לא תקינה מביאה אותי לשום מקום.
אז אשמתך, אשמתך שהייתי צריך להיכנס
להזוייה (לבלוג) ולחפש את זה שם.
אוי האימה האימה כמה קשה לרפרף כשהעיניים צורבות כאילו אני עומד מטר מרתך בעבודה. איזה מזל שכבר שבועיים אני לא ממש אוכל ואין מה להקיא. בכול אופן לא מצאתי ואין לי כל רצון לשוב ולחפש.
אני השארתי את הזוייה לאחרים
שיקח אותה מי שירצה בה!
אני מותר על התענוג
לא נכנס לא בה ולא אצלה יותר.
איך שוב את עושה לי את זה?
אני לא אעמוד בעוד פרידה..
אין בעיה, תכתבי למגירה.
יש עדכוני רסס משם?
בלי כוונה להעליב מנויים אחרים, אתה מאמין לי שאתה הראשון שקפצת לי לראש כשהחלטתי את ההחלטה הזאת?
ידעתי שתקבל הפתעה לא נעימה אחרי הסוף-שבוע.
אם לכתוב בשביל בן אדם אחד, אז אני יכולה כבר לכתוב בשביל עצמי.
את מאמינה לי שלכבוד הוא לי להיות הראשון שקופץ לך לראש?
ואם חוץ מלכתוב לעצמך יש גם אותי,
אז זה כבר לא לכתוב לאחד, זה בשביל שניים. ככה בלי להתאמץ הכפלת את מספר קוראיך.
וכל מה שזה אומר הוא שאני יכולה לאכול יותר.
בתור פורשת סדרתית, ומשמידת בלוגים סדרתית, אני יכולה לומר לך שני דברים:
אני מבינה אותך.
לגרפומנים קשה להגמל.
צר לי לקרוא שפרשת. אני מאוד מזדהה. להיעלמות האישית שלי, לפחות, לא היה קשר לכישורי הניקוד או השיווק שלך.
אני חש צורך עז להיעלם מדי פעם בפעם. הפעם האחרונה פשוט הייתה ארוכה ואפלה במיוחד. אגב, נעלמתי מכל הבלוגים כולל מהבלוג שלי.
בכל מקרה, אני בודק מדי פעם את הבלוג שלך בתפוז וכאן. אם תשובי לכתוב, אשמח לשוב לקרוא (ואפילו להגיב).
תודה, איש טוב.
גם חסרונך מורגש בזמנים אחרים.
הוסף רשומת תגובה